1

הנאשם אשר בפניי מואשם כי ביום 17.6.19 בשעה 9:46 לערך, נהג ברכבו בכביש 6 בעליה למחלף נחשונים עם כביש 471 למערב, ונהג באופן אשר קיפח זכות אדם להשתמש שימוש מלא בדרך בכך שנסע בנתיב המורה ישר ושמאלה בלבד ועקף תור גדול של רכבים בנתיב הימני לפניה ימינה וסטה לנתיב הימני .

זאת בניגוד לתקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961.

פרשת התביעה

ע"ת 1 רס"ר אלון בדנני.

שוטר תנועה, השוטר ערך את הדו"ח (ת/1).

השוטר מספר כי עמד מחוץ לניידת והסתכל לכיוון העלייה מכביש 6 שם היה תור גדול של רכבים הנוסעים בנתיב הימני מבין שלושה שהינו נתיב בודד לפנייה ימינה. לדבריו הבחין בנאשם נוסע בנתיב האמצעי מבין השלושה המורה ישר ושמאלה בלבד ומסומן בחיצים. הנאשם עקף תור גדול של רכבים וכ-100 מ' לפני הצומת סטה ימינה לנתיב הימני ונסע עד אליו.

השוטר ציין כי היה לו קשר עין רצוף עם הנאשם עד לעצירתו וכי ממקום עמידתו בצומת של העלייה מכביש 6, בפנייה ל-471 לכיוון מערב. כשפניו לכיוון הרכבים שעולים מכביש 6 לכיוון צומת נחשונים, יש לו שדה ראייה מאוד גבוה. לדבריו ראה את כל הרכבים שעולים מכיוונו עד לתור של הרכבים עד לכביש 6.

בחקירתו הנגדית ציין השוטר כי אכן בנתיב האמצעי בו נסע הנאשם בתחילה קיים קו מקווקו בצד ימין ואכן בחוק בחוק היבש מותר להשתלב אם יש קו מקווקו, אולם הוא לא רשם לנאשם דו"ח בגין עבירה של אי ציות למשמעת הנתיבים, אלא בעבירה של קיפוח זכות.

2

פרשת הגנה:

הנאשם:

לדברי הנאשם הוא אכן נסע באותו מקום ברכבו, כקילומטר לפני הצומת התחיל צבר גדול של רכבים, במסלול הימני ואפילו גלש למסלול המרכזי. הנאשם מספר כינסע בנתיב השמאלי ביותר על מנת לעקוף את צבר המכוניות שכמעט נעצר ולאחר שהשתלב בצורה זהירה ומתחשבת והכי מתאימה לתנאי הדרך המשיך ועקף את צבר המכוניות ובמרחק של כחצי קילומטר לפני המחלף התחיל לאותת לימין ולהשתלב במסלול האמצעי. לאחר מכן, מצא את עצמו במסלול הימני של הכביש. לדבריו כל תנועה שעשה בדרך נעשתה בצורה מתחשבת לכל משתמשי הדרך ובהתאם לתנאי החוק. הנאשם מוסיף ואומר כי כאשר היה לקראת הנתיב הימני ביותר של הכביש הגיע לעלייה למחלף. והשתלב לנתיב הימני ללא כל הפרעה לתנועה וללא קיפוח זכות של איש ממשתמשי הדרך. לדבריו המרחק היה כ-300 מטרים מהצומת. כאשר הגיע לפנייה ימינה השוטר סימן לו לעצור.

בחקירתו הנגדית הודה הנאשם כי בחר לנסוע בנתיב השמאלי ביותר על מנת לעקוף את העומס ולאחר שעקף רכבים נכנס לנתיב האמצעי כאשר מימינו עומס של רכבים ואז בחר להשתלב ימינה.

בתשובה לשאלה איך במעשה זה לא קיפח זכות כאשר כל נהג הנמצא מאחוריו צריך להמתין, השיב הנאשם כי אין לו תשובה. וכי הוא איננו יודע מה זה קיפוח זכות.

טענות הצדדים

טענת המאשימה:

המאשימה בסיכומיה ביקשה להרשיע את הנאשם, לדבריה עדותו של השוטר הייתה אמינה, רצופה, והדע סיפר את שראה בעת ביצוע העבירה. עדותו לא נסתרה . התביעה מפנה לכך שהנאשם בעדותו ציין כי כלל לא יודע מה זה קיפוח זכות ואף בעדותו על השתלשלות העניינים ציין כי ביצע עבירה של קיפוח זכות.

טענות ההגנה

הנאשם ביקש שיקבע שהוא זכאי לדבריו לא תיאר קיפוח זכות, אלא שימוש תקין והולם בתנאי הדרך והחוק.

3

דיון

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, את הראיות שהוגשו מטעמם, ושמעתי את עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

תקנה 21(ב) לתקנות התעבורה קובעת:

"כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא:

(1) יקפח את זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה הדרך"

תקנה זו באה לקבוע את אופן הנהיגה בכביש ובאופן מסודר ולמנוע נהיגה בריונית, שבה כל החזק והנועז יותיר את הנהגים האחרים הממתינים בסבלנות בתורם מאחוריו, כאשר הוא יכנס לראש הטור, בעוד הנהגים האחרים יימצאו מתעכבים לתורם.

יש לציין כי תקנה הינה סעיף סל המתאר התנהגות על הכביש, והכוללת כל התנהגות שיש בה על מנת לקפח זכות אדם אחר להשתמש שימוש מלא בדרך.

בע"פ 4004/98 יוסף ורשבסקי נ' מדינת ישראל קבע כב' השופט מודריק עודד :

"זו עיקר תקנת הקיפוח היא בתקנת הבריות שלא יינתן מצב בדרך שבו כל דאלים גבר. אך גם זו תקנתם של הבריות שמי שמרסן את יצריו ומתחשב בזולת, ימצא את מי שמתחשב גם בו ולא יהיה לו הדבר לעבירה...

...אכן התנהגות נהג ה"נדחף" לראש טור מכוניות בנתיב עמוס, מקוממת ומשקפת בריונות. אני תמים דעים עם ההגדרות של השופט קמא בדבר הכיעור שבמעשה, חוצפתו של הנהג המבצע והפגיעה שהוא פוגע בזולתו הנוהג כראוי".

בעניינו הנאשם לא חלק על תיאור העובדות כפי שתוארו ע"י עד התביעה.

יתרה מכך, בעדותו ציין הנאשם כי כבר כקילומטר לפני הצומת החל עומס והוא בחר לנסוע בנתיב השמאלי ביותר על מנת לעקוף את העומס. לדבריו נהג בנתיב השמאלי ביותר לאחר שעקף כלי רכב אחר כך נכנס לנתיב האמצעי כאשר מימינו עומס של רכבים. כשהייה בנתיב האמצעי, ועומס של רכבים מימינו בחר להשתלב ימינה.

בנסיבות אלה, היה על הנאשם להשתלב בנתיב הימני, מבעוד מועד בהיות כקילומטר לפני הצומת, כפי שעשו יתר הנהגים וימתין בסבלנות לתורו.

4

בפס"ד ורשבסקי הנ"ל ציין כב' הש' מודריק:

"העבירה אינה מתגבשת בנסיבות שבהן נהג שטעה בבחירת הנתיב או מבקש בתום לב לשנות כיוון נסיעתו, מקבל במפורש את רשותו של נהג בתור המכוניות, לסטות לנתיבו....בהקשר זה, עלינו לראות את התקנה כאילו טבועה בה האפשרות להניח לאדם שטעה בתום לב בבחירת נתיב תנועה או שהסתבר לו שעליו לשנות את נתיבו, דרך להשתלב בנתיב הנכון, שלא בכפיית רצונו על אחרים.... כך ניתן להבטיח תנועה סדירה, המבוססת על יחס של כבוד הדדי, נימוס ומתינות בין המשתמשים בדרך".

התנהגותו של הנאשם, אינה חוסה תחת הנסיבות המקלות, אליהן התייחס כבוד הש' מודריק לעיל ומכאן, אני קובעת כי הנאשם נהג, במודע ומבחירה, באופן בריוני ונדחף לנתיב נסיעה, אליו התכוון להגיע מראש, תוך קיפוח זכותם של יתר הנהגים במקום.

יש להדגיש כי הנאשם ציין כי הבחין בטור המכוניות מראש ובמרחק רב מהמחלף (כקילומטר). אולם ביצע את ההשתלבות כ300-400 מ' לפני המחלף ולדברי השוטר כ100 מ' לפני המחלף.

כמובן שככל שהשתלבותו של נהג אל אותו טור מכוניות יהיה רחוק מן המחלף, הרי שיקשה להוכיח את יסודות העבירה של קיפוח זכות. אלא שבעניינינו אף לדברי הנאשם עצמו, יסודות העבירה התמלאו, והנאשם קיפח זכותם של כל הממתינים בטור וגרם להם להתעכב בהמשך נסיעתם בשל כניסתו לנתיב הימני.

עוד אציין כי הנאשם בחקירתו הנגדית ציין במפורש כי איננו יודע מה זה קיפוח זכות וכן לא ידע להסביר מדוע סובר כי בכך ש"נדחף" לחלק הקדמי של טור מכוניות בו ממתינים עשרות נהגים אחרים - אין משום קיפוח זכותם.

בנסיבות המקרה שלפני, לאחר שמיעת הצדדים, בחינת העדויות ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה הנני קובעת כי הנאשם עבר את העבירה ומרשיעה אותו בעובדות כתב האישום.

לאור האמור אני קובעת כי הנאשם עבר את העבירה ומרשיעה אותו בכל המיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשפ"א, 09 מרץ 2021, במעמד הצדדים

5