1

הכרעת דין בהעדר התייצבות ניתנה ביום 28/2/18. נודע לנאשם על הכרעת דין לכל המאוחר ב22/3/18 מועד בו הוגשה בקשה לביטול צו הבאה. התקיים דיון בתאריך10/5/18 (לא הועלתה כל בקשה )

שנדחה על פי בקשת ב"כ הנאשם. לנאשם היה מספיק זמן להגיש את הבקשה ובחר לעשות כן רק לאחר שחלפו מס' חודשים ושהתיק הסתיים.

כך שלאור הזמן הרב שחלף אין מקום לביטול פס"ד.

טענת ב"כ הנאשם שלאור חומרת העבירה לא ניתן לשפט את הנאשם בהעדר אינה נכונה לאור ההחלטות המחייבות של בית משפט עליון ,ראה:

2

רע"פ 3507/11 ימין נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.6.11.

רע"פ 4047/11 לייני נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 4.7.11.

רע"פ 4955/11 קרסניק נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 14.7.11.

רע"פ 8322/11 יעקב בן טוב נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 15.12.11.

רע"פ 9320/11 יוסף מחיסין נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 24.1.12.

רע"פ 9183/11 הרש מנדל הסנפרץ נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 7.2.12.

רע"פ 4340/12 יצחק איבגי נ' מ"י, הש' מ. נאור, 3.6.12.

האישור המחלה הוא לא מהווה תעודת רופא בהתאם לפקודת הראיות( ראה רע"פ 555/13 עופר כהן נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 4.2.13) מה גם שהוא רטרואקטיבי.

הפ"ת נמחק וב"כ הנאשם לא ביקש לפסול את מותב זה בהזדמנות הראשונה

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.