1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם טוען כי כלל לא זומן למועד הדיון בו נשפט בהיעדר (28.10.19) וכי לא קיים אישור מסירה בתיק. עוד מוסיף וטוען הנאשם כי רישיונו זקוק לו לפרנסתו.

המבקשת מתנגדת לבקשה ומפנה לאישור המסירה הקיים בתיק ובו מצוין כי אמו של הנאשם סירבה לקבל את דבר הדואר והוא הודבק על דלת ביתם.

דין הבקשה להידחות

2

כאמור בתגובת המאשימה, על אישור המסירה לדיון שנקבע ליום 28.10.19 צוין במפורש כי אמו של הנאשם , בותינה, סירבה לקבל את דבר הדואר ולכן הוא הודבק על דלת ביתם. מדובר באישור מסירה כדין ולכן אין לנאשם להלן אלא על עצמו.

בנוסף, עיון בתיק בית המשפט מעלה כי הנאשם בעצמו סירב לקבל את ההודעה על הקנס ביחד עם גזר הדין- א"ל), בתאריך 8.11.19. על פי הוראות החוק, ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר רק 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין לנאשם (סעיף 130(ח) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982), זאת לא עשה הנאשם ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו.

בנוסף, הנאשם כלל לא צירף לבקשתו תצהיר על מנת לתמוך שטענותיו העובדתיות.

מעבר לכך, הנאשם כלל אינו מעלה טענות בדבר קיומו של חשש לעיוות דין וטענתו כי רישיונו נחוץ לו לצורך עבודתו מעלה את החשש (נוכח מהות העונש- קנס בלבד), כי בקשה זו נולדה לאחר שהוטל עליו אמצעי תיקון מאת רשות הרישוי ומעלה את החשד שמא הבקשה נועדה אך ורק לשחרר את המבקשת מעולו של אמצעי התיקון. יפים לעניין דבריו של כב' הש' בולוס בעפ"ת 51587-11-18 אחמד חמדאן נ' מדינת ישראל (3.12.18):

"כן בשל עוצמת החשד שאף טבוע בבקשה מהסוג זה שלרוב מוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי באשר לצבירת נקודות ונקיטה באמצעי תיקון (כגון פסילה מנהלית). הרוב המכריע של הבקשות המוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי בדבר הפעלת אמצעי תיקון בעקבות שיטת הניקוד, נגועות בחשד כי התכלית האמיתית העומדת ביסודן שונה מזו המוצהרת:

"דומה כי יש יסוד להנחה, שפנייתו של המבקש לבית המשפט באה רק מש"חרב הפסילה" הונפה מעל ראשו. חוששני כי בנסיבות אין בטענותיו בבקשה זו כדי להצדיק - כאמור - הליך בגלגול שלישי" (רע"פ 2754/12 פול ביסמוט נ' מדינת ישראל, פס' ו (19.4.12)".

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

3

ניתנה היום, כ"ה אב תש"פ, 15 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.