1

לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר בתאריך 15.11.17. לטענת המבקשת לא קיבלה הזמנה לדיון ויש בפסק הדין כדי לגרום לה לעיוות דין.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקשת נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום אשר חזרה בציון "לא נדרש". בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. המבקשת לא טענה כי לא מדובר בכתובתה המעודכנת ולא הוכיחה אף לא לכאורה, כי לא קיבלה את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בה. יצוין כי ההזמנה נשלחה לכתובתה של המבקשת על פי כתב האישום שהיא גם כתובתה הנוכחית כפי שעולה מבקשתה.

גם לגופו של עניין, המבקשת לא העלתה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר, ולא די באמרתה הכללית לפיה היא סבורה שסיכויי ההגנה טובים והתיק יסתיים בזיכוי. בנוסף, על המבקשת הוטל הקנס המקורי, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לנאשמת עיוות דין.

בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקשת עיוות דין באם בקשתה תדחה.

הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

2

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.