תת"ע 10322/02/22 – מדינת ישראל נגד עבדאללה אעוור
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
||
תתע"א 10322-02-22 מדינת ישראל נ' אעוור
|
|
25 יולי 2022 |
1
|
||
לפני כבוד השופטת מיכל שביט
|
||
בעניין: |
המאשימה |
מדינת ישראל |
|
ע"י באת כוחה עו"ד בר זמיר |
|
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
עבדאללה אעוור |
|
ע"י בא כוחו עו"ד מהאר חנא
|
|
גזר דין |
1. הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
2. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 15.02.2022 בשעה 15:49, נהג הנאשם ברכב משא פתוח, ברחוב דרך מעלה אדומים ירושלים מעבר הטבעת, זאת על אף שנפסל בתאריך 06.02.2022 על ידי קצין משטרה מלהחזיק ברישיון נהיגה.
3. ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם. לטענתה, מתחם הענישה לעבירה בה הורשע נע ממאסר בן 15 יום ועד 20 חודשים, פסילת רישיון לתקופה של 6 חודשים עד 60 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס. לקולא ציינה את הודאתו בהזדמנות הראשונה, תוך חסכון זמן שיפוטי יקר, ואת עברו התעבורתי המקל. לחומרא ציינה את נסיבות ביצוע העבירה ומקור הפסילה, היינו הנסיבות בהן נפסל רישיונו בשל גרימת תאונת דרכים תוך נהיגה בקלות ראש וחציית אור אדום. לבסוף ביקשה למקמו ברף התחתון של המתחם ולהשית עליו פסילה של 12 חודשים, פסילה על תנאי של 6 חודשים ל-3 שנים, מאסר על תנאי של 6 חודשים ל-3 שנים וקנס בסך 1,500 ₪.
2
4. ב"כ הנאשם טען כי נסיבות הפסילה מעולם לא היו נימוק להחמרה בענישה וכי אין כל מקום להידרש להן בגזירת דינו של הנאשם. עוד ציין, כי הגם שטוב עשתה המאשימה שלא ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר, הרי שאין הדבר גורר בהכרח החמרה בתקופת הפסילה שתושת עליו. לדבריו, עסקינן באדם נורמטיבי, ללא רקע פלילי וללא עבר תעבורתי דומה, שנקלע לבעיה, לקח עליה אחריות והוא מבקש לרצות את הפסילה ולחזור למוטב. עוד ציין את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו מפרנס יחיד המתגורר במקום שאין בו זמינות של תחבורה ציבורית, שרעייתו נעדרת רישיון ולהם תינוקת בת שלושה חודשים וחצי המאושפזת מאז לידתה במצב קשה (הוגש אישור רפואי), ולכן הוא זקוק לרישיון הנהיגה על מנת לאפשר לו ולרעייתו להגיע לבית החולים בצורה סבירה. על כן ביקש להשית עליו פסילת רישיון של 3 חודשים בלבד, ממנה תנוכה תקופת פסילה עד תום ההליכים שהושתה עליו בתיק זה ביום 09.03.2022. כן ביקש כי רכיב מאסר על תנאי שיושת עליו יהיה מידתי יותר מכפי שביקשה המאשימה.
5. חוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע בחינה בת שלושה שלבים שעל בית המשפט לבצע בבואו לגזור את עונשו של הנאשם. בשלב ראשון, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב זה על בית משפט לבחון את מכלול השיקולים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה. בשלב שני, על בית משפט לבחון את קיומם של חריגים המצדיקים סטייה מהמתחם שנקבע, בשל קיומו של פוטנציאל שיקומי משמעותי או צורך מיוחד בהגנה על הציבור. אם בית המשפט לא מצא לחרוג ממתחם העונש שקבע, אזי יעבור לשלב השלישי, בו עליו לקבוע מהו העונש ההולם לנאשם בתוך המתחם (ראה: ע"פ 2918/13 אחמד דבס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.07.13).
6. הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה: עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה מהעבירות החמורות הקבועות בפקודת התעבורה. עבירה זאת טומנת בחובה סיכון לביטחונם ולשלומם של משתמשי הדרך לצד התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט [רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו-לבן (פורסם בנבו, 08.05.07), רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.05.05).
7. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, בשים לב לפגיעה בשלטון החוק ולסיכון שיצר הנאשם למשתמשי הדרך, הגם שבסופו של יום האירוע הסתיים ללא פגיעה.
8. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נתתי דעתי מחד גיסא לכך שהעבירה נעברה ימים ספורים לאחר שהודע לנאשם על פסילת רישיונו ומאידך גיסא לכך שלא בוצעו עבירות נלוות וכי בסופו של יום העבירה הסתיימה ללא נפגעים בגוף או ברכוש הגם שעלול היה להיגרם נזק רב מביצועה.
9. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אשר לא קדמה לה עבירה דומה, וכשעברו התעבורתי של הנאשם אינו מכביד, הושתו על הנאשם עונשי מאסר קצרים או אף עונשי מאסר מותנים בלבד, פסילה עד שנה, פסילה על תנאי, קנס, התחייבות צופה פני עתיד ולעיתים של"צ או צו מבחן. ראו למשל:
3
· עפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.12.15) - נפסק כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה שהעונש בגינה כולל לעיתים רבות מאסר בפועל. אולם, כל מקרה לגופו ושונה הדבר בין נאשם שהוא בעל עבר פלילי ותעבורתי מכביד, שאז הוטלו עונשי מאסר בפועל ואף לתקופות ממושכות, לבין נאשם שהינו בעל עבר תעבורתי קל. במקרה דנן, עברו התעבורתי של המערער אינו מכביד, ותסקיר המבחן חיובי. נסיבות אלו מהוות טעם מיוחד כנדרש להארכת תקופת התנאי ואין בכך חריגה ממתחם העונש הראוי, שכן אין הכרח להטיל מאסר בפועל בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. לפיכך, בוטל המאסר בעבודות שירות והוארכה תקופת המאסר על תנאי שהופעל, כאשר יתר סעיפי גזר הדין, בהם פסילה של 12 חודשים בפועל, נותרו על כנם.
· פ"ל (פ"ת) 7742-09-17 מדינת ישראל נ' דאוד (פורסם בנבו, 25.09.17) - הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ובלא תעודת ביטוח בת תוקף. בית המשפט קבע כי ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה נע מתחם הענישה הראוי בין מאסר מותנה למאסר בפועל שאותו ניתן לרצות בעבודות שירות וזאת לצד פסילת רישיון הנהיגה לתקופה משמעותית, פסילה על תנאי וקנס. משזוהי הרשעתו הראשונה של הנאשם בנהיגה בזמן פסילה, ואין בעברו עבירות תעבורה חמורות, הוטלו עליו מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, קנס בסך 4,000 ₪, פסילה לשנה, במצטבר לכל פסילה אחרת, ופסילה על תנאי לתקופה של 5 חודשים.
· פ"ל (י-ם) 6262-02-17 מדינת ישראל נ' מוחמד עבאסי (פורסם בנבו, 15.10.17) - הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ובלא תעודת ביטוח בת תוקף. לאור עברו הנקי והמלצת שירות המבחן נגזרו עליו שלושה וחצי חודשי פסילה בפועל, פסילה לתקופה של 3 חודשים על תנאי ל-3 שנים, 3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, קנס בסך 1,500 ₪ ו-150 שעות שירות לתועלת הציבור.
· פל"א (עכו) 107-05-18 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו ליל (פורסם בנבו, 13.05.2020) - נקבע כי יש להעדיף את הפן השיקומי, ולהטיל על הנאשם, שנעדר הרשעה דומה או שרף חומרתה דומה, פסילה בת שנה, קנס וענישה צופה פני עתיד, שתרתיעו מלשוב ולבצע עבירה דומה.
4
· תת"ע (עכו) 10424-01-21 מדינת ישראל נ' מחמוד עראבה (פורסם בנבו, 31.10.21) - נפסק כי מתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה יכול לנוע ממאסר מותנה, בנסיבות מקלות שכוללות נהיגה בפסילה בפעם הראשונה ועבר תעבורתי שאינו מכביד או סיכויי שיקום ברורים, ועד שנת מאסר, במקרה שמדובר בעבירה חוזרת ונשנית או עבר תעבורתי מכביד. רכיב הפסילה יכול לנוע בין 6 חודשים, ברף התחתון, ועד 5 שנים, ברף העליון, לצד רכיבי ענישה נוספים.
10. בעניינו של הנאשם לא מצאתי הצדקה לחרוג לחומרא או לקולא ממתחם העונש ההולם, גם לא משיקולי שיקום.
11. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את העובדה שלקח אחריות והודה במיוחס לו בהזדמנות ראשונה; את היעדר עבר פלילי והיעדר עבר תעבורתי מכביד (הנאשם נוהג משנת 2016 וצבר לחובתו 5 הרשעות קודמות, כולן עבירות קנס); את נסיבותיו האישיות המיוחדות כפי שפורטו בטיעוני ההגנה; ואת העובדה שרישיונו נפסל ביום 09.03.2022 עד תום ההליכים.
12. יוער כי מקובלת עלי טענת ההגנה כי אין מקום לשקול בגזירת העונש את הנסיבות בהן נפסל רישיונו של הנאשם מלכתחילה, הן בשל כך שפסילת הרישיון כשלעצמה משקפת את מסוכנותו של הנאשם ואין להבחין בין מסוכנות אחת לשנייה והן מהטעם שהנאשם ייתן את הדין על האירוע בגינו נפסל רישיונו במסגרת ההליך שננקט או יינקט נגדו בגין אירוע זה.
13. לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם, וכך אני עושה.
14. בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
1) תשלום קנס בסך 1,500 ₪. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 25.10.2022.
ככל שקיימת הפקדה בתיק לטובת הנאשם, היא תקוזז לטובת הקנס והיתרה, ככל שתיוותר, תושב לנאשם, הכל כפוף להוראות כל דין.
סכום הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה.
הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.
במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
2) פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים, בניכוי תקופת פסילה עד תום הליכים שהושתה עליו בתיק זה ובמצטבר לכל פסילה אחרת.
הפסילה תחל מהיום. הנאשם פטור מהפקדת הרישיון.
5
תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על עבירה חוזרת של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.
3) פסילה מותנית בת 4 חודשים למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם את העבירה בה הורשע או עבירות המפורטות בתוספת הראשונה והשנייה לפקודת התעבורה.
4) אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 67 וגם או 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.
5) הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 2,500 ₪, לפיה לא יעבור במשך 3 שנים מהיום על העבירה בה הורשע.
ההתחייבות יכולה להיחתם בפני הסניגור ותומצא לתיק בית המשפט בתוך 14 יום.
לא יחתום הנאשם על ההתחייבות - יאסר לתקופה של 25 יום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ו תמוז תשפ"ב, 25 יולי 2022, במעמד הנוכחים.
