1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של הנאשם בתאריך 15.11.17. המבקש טען כי יש בפסק הדין כדי לגרום לו לעיוות דין מהטעם שלא היה מודע לכך שלוחית הזיהוי אינה תקינה.

הנאשם לא טען כי לא קיבל את ההזמנה לדיון. מעבר לנדרש, מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי לנאשם נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. בנסיבות אלו, הנאשם לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא קיבל את ההזמנה בנסיבות שאינן תלויות בו.

גם לגופו של עניין, הנאשם לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. בהקשר זה, אין בעובדה שהנאשם נהג על אופנוע שאינו שלו, ולא היה מודע לדרישות החוק, כדי להוות טענת הגנה.

בנוסף, על המבקש הוטל הקנס המקורי ולא מעבר לו, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לנאשם עוות דין.

2

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם לנאשם עיוות דין באם בקשתו תדחה. בהתאם, אינני נעתר לבקשה לביטול פסק הדין. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, בהעדר הצדדים.