1

1.         הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע ועברו למעלה משישה חודשים מיום פקיעתו, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

2.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 7.12.16, סמוך לשעה 13:30, נהג הנאשם ברכב פרטי, מסוג "רנו", מ.ר. 9761035, בנחף, כשרישיון הנהיגה שלו פקע ביום 12.6.05, וחלפו למעלה משישה חודשים מפקיעתו, וללא תעודת ביטוח תקפה.

3.         המאשימה עתרה להשתת מאסר, שיכול ויהא בעבודות שירות, הפעלת מאסר מותנה, בן חודשיים, מתיק 1168-02-16, מיום 4.4.16, פסילה בפועל ארוכה ומרתיעה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות. צוין שעל אף שחלפו למעלה מ-11 שנה, הנאשם לא חידש את רישיונו, וצבר לחובתו 15 הרשעות, מתוכן שתיים דומות. על הנסיבות האישיות לסגת מפני האינטרס הציבורי והרתעת הנאשם. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.

            ב"כ הנאשם עתר, מנגד, לאמץ את תסקיר המבחן ולהורות על הארכת המאסר המותנה שעומד ותלוי נגד הנאשם לשנתיים נוספות, הטלת צו של"צ, בהיקף של 200 שעות, פסילה שלא תעלה על פסילת מינימום, פסילה על תנאי וקנס. נטען שטיעוני המאשימה מתאימים לנאשם שאינו מורשה לנהיגה ולא הסיר את המחדל. צוין שמדובר בנהג שמכיר את החוקים, מיומן ברכב, רישיונו פקע עקב חובות הוצל"פ והמחדל הוסר חודשיים לאחר ביצוע העבירה. צוין שחלף זמן רב מאז ביצוע העבירה, ומאז לא צבר הנאשם לחובתו כל עבירה נוספת. נטען שהתסקיר חיובי מאוד, ממליץ על שיקום, הנאשם הביע חרטה, והסיכוי להישנות העבירה פחת נוכח הוצאת רישיון נהיגה.

2

תסקיר המבחן

4.         מתסקיר המבחן, מיום 11.1.21, עולה שהנאשם, בן 50, נשוי ואב ל-4 (בגילאי 16-26), מנחף, עובד בנגרות, נוטל אחריות לביצוע העבירה, מבטא חרטה על התנהלותו, ציין שנהג בארוע מכורח לחצים כלכליים בהם היה שרוי באותה עת. צוין שמדובר בנאשם שמתפקד באופן חיובי, בדרך כלל, ללא מעורבות בפלילים. מגלה הבנה והכרה בחומרת התנהלותו ובחריגתו מגבולות החוק ומביע רצון לשאת במחיר העונשי. צוין שענישה שכוללת רכיב של מאסר עלולה לפגוע בו, ברצף התעסוקתי ובפרנסתו, והומלץ לשקול הארכת המאסר המותנה, לצד ענישה מוחשית וחינוכית שתכלול עבודות של"צ, בהיקף של 200 שעות, שיהא בה כדי להקטין את הסיכון להישנות ביצוע עבירות, ותאפשר לו להמשיך במילוי תפקידיו.

5.         נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע זה עשור, היא עבירה חמורה שמשקפת לצד זלזול בחוק, אף סכנה ממשית לשלום הציבור. כשירותו של נהג לנהוג לאחר זמן כה רב מוטלת בספק, נוכח הזמן הרב שחלף (ראו תת"ע (ת"א) 908-05-11 מדינת ישראל נ' רג'ואן (מיום 23.1.12). ככל שמתארך משך הזמן שחלף ממועד הפקיעה ועד למועד הנהיגה הולך ומטשטש ההבדל שבין פקיעת רישיון לבין נהיגה בהעדר רישיון נהיגה (ראו תתע (י-ם) 4310-07-10 מדינת ישראל נ' פריג' אבו עצא).

מדיניות הענישה

6.         בעפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל (7.9.14), בפקיעת רישיון זה עשור, ביטלה כב' השופטת נ' אהד מאסר בן חודשיים, שהטיל בית משפט קמא, והותירה את רכיבי הענישה האחרים על כנם, מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בת 24 חודשים, ופסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים. צוין שבנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ללא עבירה נלוות, העונש הראוי הוא פסילה בפועל בלבד, והתקופה הראויה היא בין 3 ל-9 חודשי פסילה. משך התקופה תקבע על פי עבר תעבורתי ומשכה של תקופת הפקיעה.

7.         בעפ"ת 10343-09-10 אבו נ' מדינת ישראל (13.10.10), בפקיעת רישיון למעלה מעשור, כשבחלק מהתקופה הנאשם היה פסול בשל עבירה של גרם מוות ברשלנות, נדחתה בקשת רשות להארכת מועד לערער על גזר דינו של בית משפט קמא שדן את הנאשם לקנס בסך 1,000 ₪, שנתיים פסילה, ומאסר מותנה של 3 חודשים במשך שנתיים.

3

8.         בעפת (ב"ש) 3750-05-13 פאוזי אבו עראר נ' מדינת ישראל (24.6.13) - המערער הורשע בנהיגה כשרישיון הנהיגה פקע בשנת 99'. בעברו 6 הרשעות בעבירה דומה, הסדיר את רישיון הנהיגה ותסקיר המבחן היה חיובי, הושתו 9 חודשי פסילת רישיון נהיגה, פסילה על תנאי, קנס, מאסר מותנה וצו של"צ. ערעור על העונש נדחה.

9.         בתת"ע 7257-02-17 מדינת ישראל נ' אמיתי עמוס, בפקיעה של כעשור, בשני אירועים שונים, בפער של כחודש וחצי ביניהם, ללא פוליסת ביטוח תקפה, ציין בית המשפט, בהתייחסו למתחם הענישה בעבירה של פקיעה לתקופה ארוכה, שזו כוללת פסילה בפועל של 3-24 חודשים, מלווה ברכיבי ענישה נוספים ולעיתים אף ברכיב של מאסר על תנאי ועד מאסר אף לתקופה קצרה שיכול וירוצה בעבודות שירות. בשים לב לכך שהנאשם עושה מאמצים גדולים לשקם את חייו, הושתו עליו קנס בסך 800 ₪, פסילה ל - 9 חודשים, פסילה על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים ומאסר מותנה של 5 חודשים למשך 3 שנים.

10.       בעפ"ת (ב"ש) 38367-02-12 סלמאן אבו חמאד נ' מדינת ישראל (8.4.13) - בפקיעת רישיון זה 21 שנים, כשהעבר התעבורתי מכביד, וכולל נשיאת מאסר בגין נהיגה בפסילה, והוגשו 4 תסקירים שהמליצו על צו של"צ, בית המשפט המחוזי מצא לחרוג ממתחם הענישה, בנסיבות של שיקום מוצלח, בוטל רכיב המאסר, והוטל צו של"צ, בהיקף 300 שעות, פסילה בת שנתיים וצו מבחן לשנה.

11.       בתת"ע (פ"ת) 1752-04-14 מדינת ישראל נ' גרמה, (12.3.15), בנהיגה בפקיעה זה 24 שנה, וללא ביטוח, היות שלא נרשמו לחובת הנאשם עבירות תעבורה נוספות משנת 2009, מצבו הבריאותי הקשה, וכיוון שממועד פקיעת הרישיון בצע 4 עבירות תעבורה, הוטלו 10 חודשי מאסר על תנאי, 12 חודשי פסילה בפועל, 12 חודשי פסילה על תנאי וקנס בסך 1500 ₪.

12.       נמצאנו למדים שמתחם הענישה בעבירה של פקיעה לתקופה של למעלה מעשור, כולל פסילה בפועל שבין 3-24 חודשים, מאסר מותנה עד מאסר אף לתקופה קצרה, שיכול ויהא על דרך של עבודות שירות, או צו של"צ, מלווה ברכיבי ענישה נוספים. והכל תלוי בנסיבות העבירה, מידת הישנותה, משך זמן הפקיעה, ועברו התעבורתי של הנאשם.

קביעת העונש הראוי לנאשם

13.       בענייננו מדובר בפקיעת רישיון של למעלה מ-11 שנה, שמקורה בחובות.

4

בתי המשפט עמדו על חומרתה של עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, למעלה מעשור. עם זאת, פקיעה שמקורה בחובות אינה דומה בחומרתה לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל, והחומרה הגלומה בה אינה גבוהה כבראשונה. (עמד על כך בית המשפט בעפ"ת (י-ם) 9741-06-10 מדינת ישראל נ' זגורי, (31.10.10)).

14.       הנאשם נוהג משנת 1994, ולחובתו 15 הרשעות קודמות, בהן 2 הרשעות דומות, האחרונה מיום 4.4.16, בעטיה הוטל עליו מאסר מותנה, בן חודשיים, לשלוש שנים, בר הפעלה, התחייבות, בסך 3,000 ₪, ופסילה על תנאי, בת 3 חודשים, לשנתיים ופסילה בת 8 חודשים. כן לחובתו הרשעות במגוון עבירות, נהיגה ללא חגורת בטיחות (24.11.17), אי סימון מטען חורג מאחור (6.11.17), אי ציות לתמרור עצור (משנת 2004) ועוד.

15.       לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני סבורה שיש למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם ויש להאריך המאסר המותנה שעומד ותלוי נגד הנאשם. מחד גיסא, אכן מדובר בעבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע זה למעלה מעשור, והחומרה הגלומה בה רבה. מאידך גיסא, מקורה של העבירה באי תשלום חובות, ואין מדובר במי שבמודע לא הסדיר רישיונו. זאת ועוד, העבירה שלפני היא משנת 2016, ומאז הנאשם לא ביצע עבירה דומה, הנאשם ריפא את הפגם והוציא רישיון נהיגה, והסיכוי להישנות העבירה פחת באופן משמעותי.

תסקיר המבחן חיובי, וכעולה ממנו מדובר בנאשם נורמטיבי, שמנהל אורח חיים תקין, נטל אחריות על ביצוע העבירה והכירבחומרת התנהגותו, ועל כן הומלץ על הארכת המאסר המותנה לצד עבודות של"צ, שיקטינו את הסיכון להשינות העבירות, ויאפשרו לו להמשיך בחייו.

במכלול נסיבות זה מצאתי שיש להאריך את המאסר שעומד ותלוי נגד הנאשם, לצד פסילתו לתקופה בת 7 חודשים. לא מצאתי להיעתר לבקשת הסנגור לפסילת מינימום, נוכח העובדה שמדובר בפקיעת רישיון לתקופה שהיא למעלה מעשור. פסילה זו מחוייבת לצורך הרתעת הנאשם ונהגים אחרים מביצוע עבירות תעבורה דומות. לצד הפסילה יושתו צו של"צ, בהיקף רחב מהמוצע, של 200 שעות, בפיקוח שירות המבחן, וענישה הצופה פני עתיד, פסילה על תנאי וקנס. נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם הקנס שיושת יהא נמוך מהקנס שיש להשית במקרה זה.

16.       לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         200 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם בעמותת "פתחון לב", בכרמיאל, בתפקידי אחזקה, בפיקוח שירות המבחן.

5

הנאשם מוזהר שאם לא יעמוד בתנאי צו השירות ייאלץ בית המשפט להפקיע את צו השל"צ ולגזור את דינו מחדש.

2.         אני מאריכה את המאסר על תנאי, בן חודשיים, מתיק שמספרו 1168-02-16, מיום 4.4.16, למשך שנתיים נוספות.

3.         פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 7 חודשים. הנאשם יפקיד את רישיונו עד יום 30.5.21.

לתשומת לב הנאשם חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.

יובהר כי אם הנאשם לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

4.         פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

5.         לאור מצב הכלכלי של הנאשם אני דנה אותה לתשלום קנס סמלי בסך 800 ₪. הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90.

היה ותשלום אחד לא יפרע במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם לפנות לדואר לשם תשלום הקנס עם הצגת תעודת זהות.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ג אדר תשפ"א, 25 פברואר 2021, במעמד הצדדים.