1

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מסוג ברירת משפט, לפיו ב- 20/08/2015 בשעה 14:46 או בסמוך הוא נהג ברכב ברמת השרון ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

2

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר כי בשעה שהיה בניידת, במצב עמידה ליד תחנת המשטרה, הוא הבחין ברכב הנאשם כאשר זה חלף על פניו השתמש במכשיר הטלפון הנייד בידו הימנית - באופן שאחז את המכשיר למול פניו. אשר על כן, הוא דלק אחריו ורשם הדו"ח נשוא הדיון כאן.

הנאשם הכחיש מיד, בו במקום, בפני השוטר כי השתמש בטלפון. לא זאת אף זאת, יחד עם השוטר היתה שוטרת שלא רשמה כל זכרון דברים על אשר התרחש ולא התייצבה לעדות.

לא זאת אף זאת, לפי עדותו של הנאשם ברכבו מותקנת דיבורית ואין כל צורך לאחוז בטלפון הנייד.

סוף דבר, מדובר בעדות מול עדות וגרסה מול גרסה. ראיתי לנגד עיני את כפירת הנאשם - ואת העובדה כי השוטרת הנוספת שנכחה במקום לא הבחינה בעבירה. הוסף לכך כי מדובר באירוע המתחולל לכאורה בתוך תא מכונית סגור,החולף במהירות, סיטואציה שיכולה בנסיבות מסויימות להטעות את המתבונן מהחוץ פנימה.כידוע במשפט הפלילי הכלל הוא כי יש להוכיח את העבירה מעל לכל ספק סביר. לא זה המקרה, ומאחר והספק נותרבליבי אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ז , 18 דצמבר 2016, במעמד הצדדים