1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

הנאשם נשפט בהיעדרו לאחר שלא התייצב לדיון ההוכחות שנקבע; וב"כ הבהירה בדיון, כי הנאשם ידע על מועד הדיון וניתק קשר עימם.

הנאשם טוען בבקשתו כי עורך דינו חתם על ייפוי הכוח ללא ידיעתו והוא לא ידע על מועד המשפט. עוד טוען הנאשם כי הותרת פסק הדין על כנו תפגע בו מאחר והוא מתפרנס כנהג משאית.

המאשימה מתנגדת לבקשה וסבורה כי אין באמור בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין.

2

ב"כ הנאשם (עו"ד אסדי) הבהיר כי הנאשם חתם על ייפוי כוח (בו מופיע שמו), בפני עו"ד אחר- עו"ד אבו חרפה; וזה הגיש בקשת דחיה של המועד הראשון ביחד עם עותק מייפוי הכוח ועותק מהדו"ח המקורי. לדבריו צירף הנאשם תצהיר מאת עו"ד אבו חרפה, המציין את הנסיבות בהן הגיע הנאשם למשרדו שכר אותו לייצגו וחתם על ייפוי כוח (כולל הקשרים של זמן, מקום ומעורבים נוספים).

לאחר עיון ושקילה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

עיון במסמכי התיק מלמד כי הדיון הראשון נדחה, לבקשת עו"ד אבו חרפה אליה מצורפים ייפוי כוח ערוך כדין ועותק מהדו"ח המקורי. בהינתן העובדה שהמדובר בהזמנה לדין שנמסרה לנאשם במעמד ביצוע העבירה, הרי שקיימות שתי אפשרויות- או שהנאשם אכן הסמיך את עו"ד אבו חרפה לייצגו או שהוא נעדר מישיבת ההקראה אליה זומן כדין (מה שהיה מאפשר לשפוט אותו בהיעדר בישיבה זו ובכל ישיבה נדחית אחרת). מאחר ועו"ד אבו חרפה צירף לבקשתו עותק מהדו"ח שנמסר לנאשם בשטח, הרי שהמסקנה היחידה האפשרית היא שזה אכן נמסר לו על ידי הנאשם (אחרת מניין היה מחזיק בדו"ח).

בהינתן האמור, אני מוצא כי לא קיימת הצדקה להיעדרותו של הנאשם מהדיון.

מעבר לאמור, הנאשם לא צירף תצהיר לאימות העובדות בבקשתו ואף לא הצביע על חשש לעיוות דין למעט טענות בדבר השפעת העונש על פרנסתו.

מאחר והנאשם נדון לעונש המינימום הקבוע בפקודת התעבורה, אין בגזר הדין כל חשש לעיוות דין.

הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ה אדר א' תשפ"ב, 26 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.