1

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 16.9.19 והמאשימה התנגדה לבקשה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

בתיק בית המשפט אישור בדבר המצאת הזימון לכתובתו המלאה של הנאשם לרבות מס' תיבת דואר. הנאשם טען כי לא קיבל את הזימון ואינו מכיר את החתימה על גבי אישור המסירה. בתיק אף אישור בדבר המצאת גזר הדין לנאשם, לאותה כתובת, לידי אימו כבר ביום 18.5.2018.

מכאן, כי גם אם אקבל בדוחק את טענתו של הנאשם כי אינו מכיר את החתימה על גבי אישור המסירה, הרי אין בפיו הסבר של ממש לעובדת האיחור בהגשת הבקשה, אשר הייתה אמורה להיות מוגשת כבר בחודש יוני 2018 ולא 15 חודשים לאחר מכן.

יתרה מכך, קבלת פסק הדין בידי אימו סותרת מניה וביה את טענת הנאשם כי אין מי שמקבל דואר עבורו וכי הוא שאוסף את הדואר.

אף לגופו של עניין הנאשם אינו חשש לעיוות דין, וכבר נקבע לא אחת כי הכחשה של העבירה ו"כפירה" במיוחס לו בכתב האישום אין די בהם כדי לבסס הגנה ולהצדיק ביטול פסק דין.

אשר על כן, הבקשה נדחית ופסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות נשאר על כנו.

2

ניתנה היום, ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019.