1

1.      בפניי בקשה לביטול גזר דין מיום 22.8.22 שניתן בהעדר המבקשת אשר זומנה כדין ולא התייצבה למשפטה. המבקשת הורשעה בעבירה של חנייה בחניית נכה בניגוד לתקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה והושת עליה קנס כספי בסך 1,500 ₪.

2.      ביום 22.9.22 הוגשה מטעם המבקשת בקשה לביטול גזר הדין. בבקשה נטען כי המבקשת מעולם לא קיבלה את הזימון למשפט, וכי למדה אודות פסק הדין שניתן כנגדה עת מצאה אותו בתיבת הדואר בכתובתה. עוד נטען כי המתמחה אשר הופיעה מטעם המאשימה בישיבת יום 22.8.22 אינה מוסמכת להופיע וכן טענות שונות בענין זה, כעולה מן הבקשה.

2

3.      לגופו של ענין נטען כי בעקבות תמרור שאינו מוצב כראוי, לא ראתה אותו המבקשת וכי הוא היה מטעה ומשכך לא נפל כל רבב בהתנהגותה. לענין זה הפנה ב"כ המבקשת לנספחים א' ו ב' ואולם אינם מצורפים לבקשה. הבקשה לא נתמכה בתצהיר מטעם המבקשת בניגוד לנדרש. מטעם זה בלבד מן הראוי להורות על מחיקתה על הסף.

4.      המשיבה לא הגיבה לבקשה ועל כן אדון בבקשה על סמך החומר הקיים בפניי.

דיון והכרעה

5.      ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי בשלב הגשת הבקשה ההליך המשפטי תם ונשלם. משגמר בית המשפט את מלאכתו, לאחר שהוציא תחת ידיו פסק דין שניתן כדין, מוצתה לכאורה זכות הנוכחות של הנאשם בקשר לאותו הליך. מעמדו הוא של מי שנשפט והורשע כדין. אכן, לאור העובדה כי המשפט נגדו התנהל שלא בנוכחותו, רשאי הנאשם שהורשע בדינו לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק - הדין. תכלית הבקשה לביטול פסק הדין היא לבטל את המשפט ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי. מכאן, כי בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל איפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש. בית המשפט צריך להשתכנע, מתוך המסמכים המוגשים לו, כי מדובר בנסיבות מיוחדות כאלה הנזכרות בסעיף 130(ח) - המצדיקות מתן רשות למבקש להשתתף בהליך חוזר".

6.      לאחר שעיינתי בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.      מעיון באישור המסירה הסרוק לנט המשפט ואשר על בסיסו נשפטה המבקשת בהיעדרה עולה כי ביום 19.9.21 נמסר זימון למיופה הכח של המבקשת, בכתובתה הרשמית העדכנית במאגר. אישור המסירה עונה על הנדרש לקבוע חזקת מסירה תקינה. ועוד נקבע, כי גם אם טוען המערער לשיבושים בהגעת דברי דואר יש לתמוך טענה זו בראיות או בחומר ממשי, ולא תתקבלנה אמירות מסוג זה אם נטענו בעלמא וללא כל תימוכין.

(ראו בסעיפים 34-35 לפסק הדין בענין סאלם; רע"פ 2918/19 פייר רוחאנא נ' מדינת ישראל (5.5.19); ועפ"ת 20229-12-17 חזן נ' מדינת ישראל).

3

8.      בבחינת מידת העונש אשר נגזר על המבקש; מדובר בעונש מאוזן, מותאם למתחם הענישה ההולם ומותאם לנסיבות ביצוע העבירה וכן לעברה התעבורתי של המבקשת.

9.      לא מצאתי לנכון להידרש לשאלת חוסר הסמכות של המתמחה להופיע שכן לא נומקה הטענה ולא צורפו לה אסמכתאות. נקבע כי טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו, ככלל, לבטלותו של פסק הדין, בעילה זו. (רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם, פורסם ב'נבו').

10.  מכל מקום, בהעדר תצהיר לאימות הנטען בבקשה דינה להימחק על הסף וכן בראי האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול גזר הדין.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"ג, 24 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.                  /