1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 12.9.21 בגין עבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש ( סעיף 307(ד) לתקנות התעבורה מיום 1.6.21.

הבקשה כוללת בקשה לבטול פסקי דין בתיקים אחרים וצרוף.

כמו כן נטען למינוי סנגור ציבורי על רקע נסיבות אישיות.

החלטה זו מתמקדת אך בבקשה לבטול פסק הדין בתיק 8116-08-21.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

2

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

המבקש לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

המבקש ידע על מועד הדיון.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

המבקש הגיש בקשה ביום 20.10.21 לבטול פסק הדין ( בלשונו : פתיחת תיקים), צרוף תיקים ומינוי סנגור ציבורי לאחר מועד הינתן גזר הדין.

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העבירה בה הורשע יש בה סיכון והמחוקק קבע לצידה עונש פסילה כעונש חובה.

למבקש 92 הרשעות קודמות כולל עבירות דומות של נהיגה כשרשיון רכב לא בתוקף או כשרכב לא תקין. המבקש נסע פעם אחר פעם כשהרכב אינו תקין והעובדה כי קבל דוח ביום 14.5.21 בגין אותה עבירה לא הרתיעה אותו מלחזור ולנהוג ברכב תוך ביצוע עבירה זהה. המבקש מזלזל בהוראות החוק ובטחון המשתמשים בדרך . בנסיבוצ הענין ובשים לב לעברו ,

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ועל אף עברו המכביד של הנאשם בית המשפט לא החמיר עם עושה העבירה .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.