1

ב"כ הנאשם -

שוחחתי עכשיו עם הנאשם טלפונית, ולצערי נוצר מצב בו אין הוא יכול להתייצב. אני מבקש כי גזר הדין יינתן בהעדרו ובנוכחותי ואדווח לנאשם עכשיו טלפונית על תוצאות גזר הדין.

בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בפרשת מסראתי (ע"פ 5076/12 מסראתי נ. מדינת ישראל), אני מצהיר כי הנאשם מודע לרכיב המאסר המותנה ומבקש כי גזר-הדין יינתן היום בהיעדרו. לא תהיה לו כל טענה עתידית כי רכיב המאסר המותנה ניתן בהיעדרו.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה על סעיף 10(א) בפקודת התעבורה - נהיגת רכב כאשר רישיון נהיגתו פקע ולא חודש במשך כ-5 שנים.

ב"כ המדינה עתר לענישה הכוללת פסילה של רישיון הנהיגה (אותו חידש בינתיים הנאשם) וכן ביקש להפעיל במצטבר שלושה תנאים ברי הפעלה התלויים כנגד הנאשם (המדובר בפסילות רישיון על תנאי ולא במאסרים על תנאי).

ב"כ הנאשם ביקש לגזור ענישה בעלת אופי שיקומי וזאת משיקולי שיקום שכן נאשם זה עבר מסלול ארוך של תשלום חובות טרם פתחה המדינה עבורו מחדש את האפשרות לחידוש רישיון נהיגתו, ובנוסף עבר הוא מחדש את מבחני הרישוי כך שכיום הוא אוחז כדין רישיון נהיגה תקף עד לשנת 2030.

בנסיבות אלה, התבקש בית המשפט להאריך את התנאים התלויים כנגד הנאשם ולהימנע מכל רכיב של פסילה בפועל.

2

הערך המוגן בעבירה של נהיגה על ידי מי שרשיונו פקע תקופה ממושכת הוא שלום הציבור.

מתחם הענישה ביחס לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, בנסיבות של נהג שרשיונו פקע תקופה של כ- 5 שנים, נע בין מאסר מותנה ופסילה קצרה לבין מאסר לתקופה קצרה ופסילה בת מספר שנים. על המתחם ניתן ללמוד משורה של פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי ובהם עפ"ת (באר שבע) 2455-11-13 מ"י נ ראדי אשוי, עפ"ת (באר שבע) 22009-04-14 רומן חננייב נ. מ"י, עפ"ת (באר שבע) 6214-02-13 אהוד כלפון נ. מ"י.

אין בנסיבות המתוארות בכתב האישום כל נסיבות חריגות המקימות חומרה מיוחדת נוכח התנהגות הנאשם עת נהג רכב כמורשה במקור לנהיגה שרישיון נהיגתו לא חודש (לא שולמה אגרה) במשך 5 שנים.

במצב המתואר לעיל ובהישען על הפסיקה הנוהגת במצבים דומים, נע מתחם הענישה בין 3 חודשי פסילה ועד 8 חודשים של פסילה לצד מאסר מותנה לתקופה קצרה.

בפרשה שבפני הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה, יש לקחת נתון זה לזכותו.

בנוסף, ריפא הנאשם את הפגם נשוא כתב האישום, שילם את מלוא חובותיו ועבר מחדש את מבחני הרישוי כך שכיום הוא אוחז כדין ברישיון נהיגה עד 2030.

המדובר במהלך שיקומי מובהק שעבר הנאשם מה שמצדיק ענישה מקלה אף מתחת לחלקו הנמוך של המתחם וזאת משיקולי שיקום.

יחד עם זאת, לחובת הנאשם שלושה תנאים ברי הפעלה (6+2+2 חודשי פסילה) כתוצאה מעבירות זהות שביצע טרם העבירה נשוא תיק זה ובגינן נגזרו עליו פסילות מותנות.

שקלתי את בקשת המדינה להפעלה מצטברת של פסילות אלה מול בקשת ב"כ הנאשם להאריך פסילות אלה ולהימנע מכל רכיב של פסילה.

הגעתי למסקנה לפיה נוכח עברו התעבורתי של הנאשם אשר אוחז ברישיון משנת 2012 ולחובתו 25 הרשעות קודמות (הכוללות 3 תנאים ברי הפעלה), אין באפשרותי לגזור ענישה שאינה כוללת רכיב של פסילה בפועל וזאת גם בהתחשב בשיקולי השיקום שבהחלט קיימים בפרשה זו.

3

שיקולי השיקום ולקיחת האחריות ישפיעו על משך הפסילה אותה אני מקבע על חודשיים, וביחס להפעלת התנאים, אני מחליט להאריך את התנאי שנקבע למשך 6 חודשים אך מחליט להפעיל את שני התנאים הנוספים, האחד במצטבר והשני בחופף כך שבסה"כ ירצה הנאשם 4 חודשי פסילה כתוצאה מגזר דין זה, לצד רכיב של מאסר מותנה קצר.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        קנס בסך 750 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.

ב.         הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 2 חודשים.

ג.         הנני פוסל הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 2 שנים.

ד.         מורה על הארכת 6 חודשי פסילה מותנית כפי שנגזרה על הנאשם בתיק 410-02-18 בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה ביום 25.2.18 למשך שנה נוספת.

ה.        מורה על הפעלת 2 חודשי פסילה מותנית כפי שנגזרו על הנאשם בתיק 10882-03-18 בבית משפט זה ביום 7.10.18 לריצוי באופן מצטבר לפסילה שנגזרה בסעיף ב' לעיל.

ו.         מורה על הפעלת 2 חודשי פסילה מותנית כפי שנגזרו על הנאשם בתיק 7436-02-18 בבית משפט זה ביום 8.11.18 לריצוי באופן חופף לפסילה שנגזרה בסעיף ב' לעיל, כך שבסה"כ ירצה הנאשם כתוצאה מגזר דין זה 4 חודשי פסילה בפועל .

            אני קובע כי פסילתו של הנאשם תימנה מהיום ללא צורך בביצוע הפקדת רישיון נוספת.

4

ז.         הנני גוזר על הנאשם 2 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה

של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל תוך 2 שנים מהיום.

ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"ב, 23 דצמבר 2021, בנוכחות הצדדים.