1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בכך שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

לטענת ההגנה, העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מגלות עבירה ועל כן, לפי סעיף 149(4) לחסד"פ יש לבטל את כתב האישום. לב הטענה נעוץ בכך שהנאשם נדרש למסור נשיפה באמצעות מכשיר שלא אושר כחוק על ידי השרים הממונים. נעשו במכשיר שינויים ושדרוגים שונים שהפכו אותו למכשיר חדש ושונה מהמכשיר אשר אושר בשנת 2007. משנדרש הנאשם לנשוף למכשיר לא חוקי כתב האישום אינו מגלה עבירה ודינו להתבטל.

המאשימה טענה כי מדובר במכשיר אשר אושר זה מכבר כחוק ונמצא על ידי בתי המשפט כמכשיר אמין וחוקי. המאשימה הפנתה לעניין זה לפסקי הדין שניתנו בעניין עוזרי. לדבריה, המכשיר עבר עדכוני תוכנה שאינם מהותיים ואשר לא שינו את מהות פעולתו של המכשיר. העדכונים לא הפכו את המכשיר למכשיר חדש המחייב אישורו מחדש.

2

אין בידי לקבל את טענת ההגנה. מכשיר הינשוף באמצעותו נדרש הנאשם למסור דגימה אושר כחוק והינו מכשיר חוקי ואמין, כפי שנפסק בעניין עוזרי ובהחלטות שניתנו בכל הערכאות השיפוטיות לאחר מכן.

נפסק כי : "פרשת עוזרי חתמה את ההליכים המשפטיים שנתקיימו בערכאות הדיוניות באשר לאמינות המכשיר עצמו, עד אשר נוצרה חזקה עובדתית באשר לתקינותו. ההנחה הזו כי הבדיקה במכשיר הנשיפה עצמו היא בדיקה אמינה לא הופרכה גם הפעם על ידי המבקשים שהתמקדו בשאלת הכיול "(רע"פ 3981/11 שרביט נ' מ.י.).

איני מקבלת את טענות ההגנה כי השינויים שבוצעו במכשיר הינשוף הפכו אותו למכשיר חדש באופן המצריך אישורו מחדש. דין טענה זו להתברר במהלך שמיעת הראיות בתיק ועל ההגנה יהיה להוכיח כי מדובר במכשיר חדש השונה באופן מהותי מהמכשיר אשר אושר כחוק.

מצאתי כי העובדות המפורטות בכתב האישום מגלות עבירה של נהיגה בשכרות ולכן הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ו, 21 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.