1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 9.9.21 בגין עבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש ( סעיף 307(ד) לתקנות התעבורה.

הבקשה כוללת בקשה לבטול פסקי דין בתיקים אחרים וצרוף. כמו כן נטען למינוי סנגור ציבורי על רקע נסיבות אישיות.

החלטה זו מתמקדת אך בבקשה לבטול פסק הדין בתיק 7280-08-21.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

2

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

המבקש ידע על מועד הדיון.

הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

המבקש לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

המבקש הגיש בקשה לצרוף תיקים ומינוי סנגור ציבורי לאחר מועד הינתן גזר הדין.

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העבירה בה הורשע יש בה סיכון והמחוקק קבע לצידה עונש פסילה כעונש חובה.

למבקש 92 הרשעות קודמות כולל עבירות דומות של נהיגה כשרשיון רכב לא בתוקף או כשרכב לא תקין.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ונסיבות עושה העבירה . חסד נעשה עם המבקש שהוטל עליו עונש פסילה שאינה עולה על פסילת המינימום.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.