1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 28/10/14 בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סם מסוכן.

מעיון במסמכי התיק עולה כי ביום 17/6/14 התייצב המבקש בבית המשפט ועתר לדחייה לצורך היוועצות עם עו"ד.

המבקש אף חתם על טופס דחייה ידני בו צוין בין היתר כי :

"ידוע לי, כי אם לא אתייצב לדיון במועד הנ"ל שסוכם בתיאום עם בית המשפט, ניתן לשפוט אותי בהעדרי ו/או להוציא צו הבאה נגדי".

עוד צוין בפרוטוקול הדחייה הידני עליו חתם המבקש כי :

" למען הסר ספק החתימה על מסמך זה מהווה אסמכתא לידיעתי על מועד הדיון כתחליף להזמנה".

ביום 23/11/14 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין ותצהיר מטעמו וטען כי אכן ביום 17/6/14 התייצב בבית המשפט, עתר לדחייה לצורך היוועצות בעו"ד אך לא קיבל כל זימון/העתק בדבר מועד הדיון הנדחה ומשכך סבר לתומו כי יקבל הזמנה לדיון בדואר.

המבקש העלה טענותיו לגופו של עניין וטען כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין.

2

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה.

ב"כ המשיבה טענה כי המבקש נכח ביום 17/6/14 , עתר לדחייה לצורך היוועצות עם עו"ד והדיון אף נדחה בידיעתו.

באת כוח המשיבה לא הגיבה לטענותיו של המבקש לגופו של עניין.

לא מצאתי כי יש מקום לקבל טענותיו של המבקש באשר לאי התייצבותו לדיון, טענתו כי לא קיבל העתק אין בה כדי לתקן מחדלו - אי ההתייצבות לדיון אשר נקבע בנוכחותו.

אם העתק הפרוטוקול לא היה בידו של המבקש והוא לא היה בטוח באשר למועד הדיון יכול היה לבדוק העניין במזכירות בית המשפט או לחילופין במרכז המידע של בתי המשפט.

טעות או בלבול, גם אם נעשו בתום לב אינם עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר [ראו לעניין זה: רע"פ 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, (פורסם במאגרים המשפטיים)].

יחד עם זאת, מצאתי כי בידי המבקש קיימות טענות הגנה לגופו של עניין וכי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין.

[ראו לעניין זה: רע"א 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, רע"פ 9142/01 סוריאיה איטליא נ מ"י, רע"פ 5076/12 כמאל מסראתי נ' מ"י, (פורסמו במאגרים המשפטיים)].

אשר על-כן, הריני מורה על ביטולו של פסק הדין.

קובעת למענה ליום 19/1/15 בשעה 9:00 בפני השופט החדש שימונה.

העתק מהחלטתי יועבר בדחיפות לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ה, 02 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.