1

קראתי את הבקשה על נימוקיה וכן את עמדת המדינה בהתנגדותה לבקשה.

אין לי אלא לקבל את עמדת המדינה מנימוקיה.

המבקש לא התייצב למשפטו אף שזומן אליו כדין.

גם אם ב"כ המבקש טעה ברישום תאריך הדיון, הרי שאיש לא שחרר את הנאשם עצמו מחובת התייצבות ולא סביר כי גם הוא טעה בתאריך הדיון יחד עם בא כוחו (טענה כזו גם לא נטענה בבקשה).

לגופו של עניין, הנאשם (המבקש) נמדד עם מכשיר ממל"ז במדידה אשר נחזית להיות תקינה לחלוטין (חומר הראיות נסרק לתיק בית המשפט).

טווח המדידה תקין, כל הבדיקות בוצעו כנדרש והנאשם (המבקש) עצמו הודה בפני השוטר כי נסע מהר ואף הסביר מדוע נהג כך.

לא מצאתי כל עיוות דין בעצם ההרשעה וכך גם ביחס לרף הענישה אשר לחלוטין אינו חורג ממתחם הענישה.

אין הצדקה לאי ההתייצבות ולא הוכח כל עיוות דין.

בנסיבות העניין, אני מקבל את עמדת המדינה ודוחה את הבקשה.

2

עיכוב הביצוע אשר ניתן ימשיך ללא שינוי, ובסוף תקופת עיכוב הביצוע, יפקיד הנאשם (המבקש) רישיונו במזכירות בית המשפט לצורך תחילת מניית פסלתו.

למבקש זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ה, 13 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.