הנאשם מבקש כי הפסילה שהוטלה עליו בתיק זה תחושב מיום גזר הדין, מאחר וממילא לא היה בידיו רישיון נהיגה תקף.

דין הבקשה להידחות גם לא תגובת המאשימה.

בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12 ור' לאחרונה ע"פ 7323/19 אבו שריפה [26.2.20]), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת הנאשם מבית המשפט לחישוב הפסילה מסיום הפסילה הקודמת דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

בנוסף, בהתאם לקבוע בפקודה ובתקנות על הנאשם היה להפקיד את רישיונו בתיק זה, גם מקום בו רישיונו פקע ולא היה בתוקף בעת פסק הדין (ר' תקנה 557(א) סיפא לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961) ואם אין בידיו רישיו, היה על נאשם לפ]הקיד תצהיר (תקנה 557(ב) לתקנות).

לפנים משורת הדין, על אף שאין מדור בתצהיר ערוך כדין , נוכח האמור בבקשה ובצירוף סטאטוס הרישיו מרשות הרישוי, אנימורה למזכירות להפיק לנאשם אישור הפקדה מיום הגשת הבקשה- 13.2.24.

אשר על כן הבקשה נדחית, בכפוף לכך שהמזכירות נפיק למבקש אישור הפקדת רישיון מיום הגשת הבקשה. חישוב הפסילה ייעשה על ידי רשות הרישוי, לה הסמכות בעניין וזאת על פי הכללים הקבועים בחוק ובמצטבר לכל פסילה אחרת, אם קיימת.

זכות ערעור כחוק.

להודיע.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשפ"ד, 17 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.