1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 14.11.21 בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת 145/90 שנאכפה ביום 01.09.21.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המבקש טוען שאחרי המפגש עם השוטר נפסל מנהלית למשך 30 יום ובכך סבר כי סיים עם הפסילה.

ואולם, הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

על המבקש הוטל עונש קנס בסך 1,500 שח ; פסילה בפועל בת 60 יום ; פסילה על תנאי 3 חודשים למשך שנתיים.

(העונשים אשר פורטו בבקשה אינם תואמים לעונשים, שהוטלו בפועל על המבקש בהעדר).

2

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

דברי המבקש במעמד רישום הדו"ח אינם מתיישבים עם כפירה המצוינת בבקשה:

"אני יודע על המהירות אמא שלי לא מרגישה טוב, בגלל זה נסעתי מהר..." המהווים הודיה.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה.

אין עילה להענות לבקשה גם לא במחיר השתת הוצאות.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ואולם ככל שיוכח כי הנאשם ריצה פסילה מינהלית , תנוכה הפסילה המינהלית מהפסילה השיפוטית.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.