1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

ההזמנה לדיון נחתמה לכאורה על ידי לינדא וצוין עליה כי "בהעדר הנמען נמסר למי שגר עימו בבית ונראה כי מלאו לו 18 שנה". המדובר בזימון כדין ועל הנאשם היה להתמודד עימו קונקרטית ולא די לטעון בעלמא כי לא קיבל את הזימון.

בנוסף, ההודעה על הקנס (קרי גזר הדין), חזרה בתאריך 29.7.21 בציון "סרב לקבל- הודבק"; ולכן הנאשם נחשב כמי שיודע על גזר הדין ממועד זה. בהינתן האמור היה על הנאשם להגיש בקשתו תוך 30 ימים ממועד ידיעתו וזאת בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982. מאחר והנאשם לא עמד בסד הזמנים דין בקשתו לדחייה גם מטעם זה.

2

כן בחנתי אף את טענותיו של המבקש בעניין הכשלים הראייתיים, טענות שעיקרן מהימנות גרסת השוטר. טענות אלה יכול והיו בעלות משקל, לו היה מתנהל הליך הוכחות ומהימנות השוטר הייתה עומדת למבחן בעת עדותו, אך אין די בהם כדי להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל הרשעת הנאשם.

מעבר לדרוש אוסיף ואציין בעניין האמור כי על פי כתב האישום המהירות נמדדה באמצעות ממל"ז ולא כפי שנטענן בבקשה- באמצעות דבורה.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ד אדר א' תשפ"ב, 25 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.