1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 9.12.21 בגין עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה ( 110 קמ"ש במקום 80 קמ"ש).

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

2

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט בגינה הוגשה בקשה להישפט .

נטען כי לא נשלחה הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה בדואר רשום לכתובת אותה בקש המבקש כמפרט בבקשתו להישפט ( כתובת בא כוחו ).

אישור המסירה שבתיק, מלמד כי ההזמנה חזרה בציון לא נדרש.

בנסיבות קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי והנטל עבר אל כתפי המבקש או מי מטעמו להוכיח, כי אי קבלת דבר הדואר לא נבע מהימנעותו לקבלו [ עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה נ' מדינת ישראל (2.10.03) , ע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.18), רע"פ 6153/20 ( 24.9.20 ) וכן עפ"ת 28662/12-12 קדוש נ. מי', עפ"ת 20229-12-17 דוד חזן נ. מי' , עפ"ת 14905-03-17 סילאם נ' מדינת ישראל (19.4.17)] .

הנטל לא הורם .

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה ואף נוטה לקולא נוכח העובדה שלא נלקח בחשבון חלוף הזמן מהמועד שנועד לתשלום הקנס המקורי עד היום, שיש לו ערך כלכלי.

אין עיוות דין .

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.