1

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 7.12.20, ונדון לקנס כספי.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - בענייננו, אין מחלוקת כי המבקש קיבל את ההזמנה לדיון, אלא שלטענת המבקש לא יכול היה להתייצב לדיון עקב מחלה בנסיבות בהן נתפס לו הגב וסבר כי יקבע לו מועד חדש לדיון, וצורף לבקשה אישור מחלה לימים 6-10/12/20 שהופק בדיעבד ביום 10.12.20 וכן לימים 13-23/12/20.

משלוח אישור מחלה לאחר הדיון, אישור מחלה שהופק לאחר הדיון, ומתייחס בדיעבד ליום הדיון ללא פירוט המניעה הרפואית להתייצבות, אינו יכול להועיל למבקש (ראו רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.11.2013); ורע"פ 7122/07 טהא חיר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.01.2008)). וראו גם עפ"ת (מחוזי חי') 46693-11-12 שמואל יוסף השמשוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 04.11.2012); עפ"ת (מחוזי מרכז) 24790-04-16 עמרם אור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 07.07.2016).

2

יתרה מכך, בענייננו, המבקש חלה יום לפני מועד הדיון, שהיא לכאורה סיבה מוצדקת, אך מצד שני, היתה לו אפשרות ושהות לפנות לבית המשפט בבקשה לדחות את הדיון. משלא עשה זאת, אין לו להלין אלא על עצמו (ע"פ (מחוזי ירושלים) 9073/05 אבו סנינה נאסר אלד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.04.2005)). וראו גם דברי בית המשפט ברע"ב 652/06 גולן שבו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.01.2006): "גם למי שחלה - כנטען - יש דרך לפנות לבקש עיכוב ביצוע לפני המועד ולא לאחריו".

וראו גם רע"פ 4539/18 מסרי סחר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 05.07.2018):

"כפי שנקבע בעניין סאלם, "היעדרותו של המבקש מהדיון והיעדרות בא כוחו, בשל מצבו הרפואי, מבלי שהתבקשה דחייה של הדיון, אינן מהוות סיבה מוצדקת לאי התייצבות" (וראו רע"פ 3313/17 עאסלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.4.2017)). לנוכח העובדה, כי האסמכתא למצבו הרפואי של המבקש 2 הוגשה במעמד העלאת הבקשה לביטול פסק הדין, נראה, כי אין בכך משום סיבה מוצדקת להיעדרות מהדיון."

וראו גם עפ"ת (מחוזי חי') 10282-09-15 נדאל עבד אל באקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.11.2015):

"אין חולק, כי המערער ידע על מועד הדיון בפני בית משפט קמא. ברם, לטענת המערער, לא יכול היה להתייצב לדיון ביום 8.7.15, מפאת מצבו הרפואי (כאבי בטן וחום) וסבר, כי בהיעדר התייצבות לדיון, יידחה הדיון למועד אחר.

אין בידי לקבל את טענתו הנ"ל של המערער, שכן היה על המערער להגיש בקשה ערוכה כדין לדחיית מועד הדיון הנ"ל, זאת מבעוד מועד, עובר לדיון, ותוך צירוף אישור מחלה לבקשה. דא עקא, שהמערער לא עשה כן ומשכך, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד. אישור המחלה, הנספח להודעת הערעור, נושא, כאמור, את המועד 24/8/15, שהינו המועד בו, לטענת המערער, נודע לו על מתן פסק הדין נגדו."

אשר לתנאי השני - אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שהמבקש לא הציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, כי יש לו הגנה טובה, ולא הצביע על שיקולים הנתמכים בתשתית ראייתית כלשהי שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כנדרש על פי הפסיקה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין; ועל פי הפסיקה, אין די בהכחשת העבירה בעלמא בכדי להקים חשש לעיוות דין (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)).

המבקש קיבל את יומו בבית המשפט והוא לא ניצל אותו מטעמים התלויים בו.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"א, 08 יוני 2021, בהעדר הצדדים.