תת"ע 4019/04/18 – איי.אי.ג'י. חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. 512304882 נגד שירזי חנה –
|
|
תת"ע 4019-04-18 מדינת ישראל נ' שירזי חנה
תיק חיצוני: 27250178616 |
1
בפני |
|
|
מבקשת |
איי.אי.ג'י. חברה לביטוח בע"מ, ח.פ. 512304882 |
|
נגד
|
||
משיבים |
1. שירזי חנה - ע"י ב"כ עו"ד ברדה 2. מדינת ישראל |
|
2
3
4
5
החלטה
בקשה לאפשר זכות צילום ועיון בתיק בית משפט.
העובדות הצריכות לעניין: המבקשת הינה חברת ביטוח אשר ביקשה לצלם את תיק בית המשפט בעניינה של המשיבה 1. המבקשת נימקה בקשתה כי הדבר דרוש לבדיקת כיסוי הביטוח וחבות לפיצוי. בידה אישור משרד רישוי לפיו כנגד המשיבה נרשמה פסילה שנגזרה בתיק זה (צורף לטיעוניה בכתב ביום 11.7.21). המשיבה 2 (להלן: "המאשימה") הודיעה בתגובתה בכתב מיום 10.5.21 כי היא מתנגדת לבקשה, שעה שהמבקשת אינה צד להליך, אין לה מעמד ובאפשרותה לקבל נתונים מגורמים אחרים. עוד נטען לחדירה לנושאים הקשורים לחיי הנאשמת שיפגעו בזכויותיה ואולי גם בצדדים נוספים. לבסוף ציינה המאשימה כי לא בכדי הכרעת דין וגזר דין מתפרסמים אך לא חומרי חקירה. המשיבה 1 הינה הנאשמת בתיק העיקרי. (להלן: "המשיבה") ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הבקשה והצטרף לעמדת המאשימה המתנגדת לבקשה מאחר ומדובר בחדירה לחיי המבקשת. עוד ציין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וכי המשיבה עומדת על הוצאות.
תחילה קבעתי דיון במעמד הצדדים ביום 23.6.21 אשר נדחה לבקשת המשיבה (ביום 22.6.21). ביום 23.6.21 התייצב נציג המבקשת, ציין שלא ידע על הדחייה וכבל על הדחייה וקיום הדיון, משכך נפתח פרוטוקול דיון ודבריו תועדו בפרוטוקול. נציג המבקשת הפנה לסד זמנים בו מצויה המבקשת וחזר על בקשה לעיין בתיק בית משפט. ב"כ המאשימה ציינה כי אין בידה תיק מאחר והדיון נדחה אולם מסכימה לעיון בפרוטוקול ובגזר דין. עוד ציינה כי אם תגיע להסכמות תודיע לבית משפט. בהחלטה עניינית התייחסתי לטענות נציג המבקשת בהן הדחייה וקביעת דיון שהינם החלטה שיפוטית גם לאור הפסיקה לברור שאלת זכות העיון והקדמתי מועד דיון ליום 8.7.21. ב"כ המשיבה ביקש דחייה נוספת של הדיון וכבל על קיום הדיון, בהחלטתי הבהרתי כי מדובר בהחלטה שיפוטית בגינה נפתח פרוטוקול. לא ניתנה החלטה לגופו של עניין אלא החלטה המורה על הקדמת דיון. לבקשת ב"כ המשיבה נדחה הדיון פעם נוספת ליום 12.7.21. ובעקבות בקשת דחייה שלישית מטעם המשיבה הוריתי על ביטול הדיון וקבעתי כי אין הכרח לקיים דיון בבקשה. עוד ציינתי כי מטרת הדיון הייתה לאפשר לצדדים להוסיף על טיעוניהם ואפשרתי לצדדים להגיש התייחסותם בכתב עד ליום 11/7/21. ביום 11/7/21 הוגש סיכום טיעונים בכתב מטעם המבקשת אשר הועברה לעיון הצדדים ואפשרתי אורכה נוספת למשיבים להגיש התייחסותם בכתב עד ליום 15.7.21. ביום 15/7/21 ביקש ב"כ המשיבה לקיים דיון בבקשה גם בפגרה נוכח חשיבות העניין ולחילופין ביקש אורכה בת 14 ימים להגשת תגובה בכתב, הוא שב וציין התנגדותה לבקשה והפנה לפסיקה. בהחלטתי ציינתי כי לא מצאתי מקום לקיים דיון בבקשה ואף הפניתי לתגובת ב"כ המשיבה מיום 3.6.21 אשר כלל לא ביקשה לקיים דיון. נעתרתי לבקשה באופן חלקי עת התרתי למשיבה להגיש טיעוניה בכתב עד ליום 25.7.21.
ביום 11.7.21 הוסיפה המבקשת על טיעוניה בכתב, תחילה חזרה על מהות הבקשה, הפנתה לתקנות ולפסיקה לפיה נק' המוצא כי יש להיעתר לעיון בתיק בית משפט אלא אם יש איסור בדין עקב פומביות הדיון וכן לשלבים שנקבעו בבג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות אזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009) (פורסם בנבו) (להלן : "בג"ץ האגודה לזכויות האזרח בישראל"). לבסוף ציינה כי לא הוכח איסור בדין לעיון בתיק בית משפט ולא הובהרה הפגיעה שתיגרם מזכות העיון ואין לה צורך במסמכים הפוגעים בפרטיות המשיבה וביקשה לדעת מידע על הפסילה ומתי הופקד רישיון נהיגה.
ביום 25.7.21 הוסיפה המשיבה על טיעוניה בכתב, הדגישה התנגדותה לבקשה וציינה כי המבקשת הינה חברת ביטוח ולא צד להליך, מדובר בפגיעה בפרטיות המשיבה. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. הבקשה אינה מציינת את הרלוונטיות של הבקשה כאשר מדובר על תאונה משנת 2018. אין רלוונטיות לפסיקה אליה הפנתה המבקשת ומדובר ב"שיטת מצליח" לעיון בתיק והפנה לפסיקה בבג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל פ"ד לט(4) 124 שם נקבע כי אין להתיר גילוי מידע על תיק שנסגר שאין בו ממצא פוזיטיבי, משקל ראייתי אפסי וזאת לעומת פגיעה בפרטיות. עוד הפנה לסע' 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב 1982 (להלן : ה"חסד"פ") הקובע זכות עיון נאשם בחומר חקירה, הפנה לכללים שנקבעו בפסיקה ולהתייחסות לעיון בגיליונות מרשם פלילי של עדים. בנסיבות האמורות ביקש לדחות הבקשה ולחייב את המבקשת בהוצאות.
דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").
נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט אלא אם יש איסור שבדין וזאת נוכח מעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 1447/03 פנים - להתחדשות יהודית בישראל נ' שרת החינוך [3], החלטה מיום 1.11.2004)" בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה (מיום 13.12.2004)(פורסם בנבו).
"כאשר הטעם העומד ביסוד בקשת העיון הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, הרי שאין מבקש העיון נדרש ככלל להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" ... נטל קל זה הוחל כאמור בדרך כלל מקום בו ההתדיינות המשפטי "האחרת" הייתה מתחום המשפט האזרחי או המינהלי." (ראה רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 20.8.20 ) (פורסם בנבו) פסקה 4.)
בג"ץ האגודה לזכויות האזרח בישראל מתייחס ל-3 השלבים שנקבעו לצורך יישום תקנה 4 לתקנות העיון לפיהם יש לבדוק : א. האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש? ב. ככל שהתשובה לשאלה א שלילית נבדוק האם העיון הוא מוצדק? הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו. ג. אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנות אותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט .
מן הכלל אל הפרט.
המשיבים התנגדו לזכות העיון של המבקשת בתיק בית המשפט. לא הוכח ע"י המשיבים כי קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. לא מצאתי מקום להשוואה בין סע' 74 לחסד"פ והפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיבה שעה שמדובר בזכות עיון בתיק בית משפט ובפסק דין חלוט. לא מבוקש עיון בגיליון הרשעות של המשיבה ובאשר לרע"א 28624-07-21 קורן טרסט בע"מ נ' חן קלעי (מיום 15/7/21) אין מדובר במקרה דומה למקרה שבפנינו ולא נדונה שם שאלת זכות עיון בתיק בית משפט על פי תקנות העיון. המאשימה ובעיקר המשיבה לא הבהירו באופן מנומק וקונקרטי כיצד הם עלולים להיפגע ממתן זכות העיון. יש לזכור כי המבקשת ציינה כי כל בקשתה נוגעת לקבלת מידע העשוי ללמד על מצב רישיון נהיגה של המשיבה ביום התאונה בתאריך 18/2/19.
"בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון (ראו עניין גל; בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 22.8.2005))". [ראה בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו)].
מצאתי כי יש הצדקה לאפשר למבקשת את זכות העיון בתיק הן מכוח עקרון פומביות הדיון והן לאור נסיבות הבקשה.
מאחר ומדובר בעיון בתיק בית משפט בהליך העיקרי אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומתירה את זכות העיון באופן חלקי בפרוטוקולים מיום 3/5/2018, 17/5/18 ו- 14/11/19 בלבד וזאת תוך הגבלות כדלקמן שיש בהם לשמור על פרטיות המשיבה הגב' שירזי חנה:
· אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 3/5/18 בכפוף לכך שבעמוד 1 לפרוטוקול יושחרו בהכרעת הדין שורות 14 - 16 (כולל) למעט המילה "אותה" בתחילת שורה 14. בעמוד 2 לפרוטוקול יושחרו: טיעונים לעונש במלואם- שורות 1-3 (כולל) וכן יושחרו בגזר הדין בע' 2 שורות 9 - 24 (כולל).
· אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 17/5/18 אך ורק בעמוד 4 לפרוטוקול. עמודים 5-6 לפרוטוקול יושחרו במלואם והעתקם לא יימסר למבקשת.
· אני מתירה עיון בפרוטוקול הדיון מיום 14/11/19 בכפוף לכך שטיעוני הצדדים לעונש כפי שהובאו לאחר הכרעת דין ועד לגזר דין- יושחרו כדלקמן: בעמוד 11 שורות 18 - 31 (כולל) וגם בעמוד 12 שורות 1 - 17 (כולל) יושחרו. כמו כן יושחרו בגזר הדין בע' 12 שורות 22-23 (כולל).
ניתן יהיה לממש את זכות העיון כאמור, החל מיום 1/8/21, בתיאום עם המזכירות ובהתאם לסדרי העיון המקובלים, והכל בשים לב לתקופה זו של פגרת בתי המשפט.
זכות ערר כחוק.
המזכירות תודיע לצדדים. |
|
ניתנה היום, י"ז אב תשפ"א, 26 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
