1

 

 

 

 

1.                     הנאשם ולדימיר ז'וקובסקי הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום, בביצוע עבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - פקודת התעבורה), ובעבירה של עקיפת רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצידו הימני קו קטעים, בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה).

 

2.                     מכתב האישום עולה כי בתאריך 31.05.2015 בסמוך לשעה 15:05, נהג הנאשם ברכב מסוג טויוטה בכביש 90 בקילומטר 61 מדרום לצפון כשאין ברשותו רישיון נהיגה ועקף רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רצוף.

 

3.         ב"כ הצדדים הגיעו להסדר לעניין העונש, למעט רכיב הפסילה בפועל, שכלל רכיב של פסילה מותנית בת 4 חודשים למשך שלוש שנים, קנס בסך 1000 ₪, והתחייבות בסך 7000 ₪ לשנתיים. באשר לרכיב הפסילה בפועל עתרה המאשימה לעונש שלא יפחת מעונש המינימום הקבוע בצד העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בעוד שב"כ הנאשם טען להסתפק ביתר הרכיבים שהוצעו בהסדר, מבלי שהעונש יכלול רכיב של פסילה בפועל.

2

 

4.                     בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם ביצע שתי עבירות חמורות - עקיפה על פס לבן ונהיגה ללא רישיון נהיגה כלל. יחד עם זאת ציינה כי הנאשם הסיר את מחדלו ומחזיק ברישיון משנת 2015. ב"כ המאשימה הפנתה לפסק הדין בעניין אשורוב של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעניין הפסילה בפועל הראויה, גם במקרים בהם הוסר המחדל.

 

5.         ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו כי הנאשם תיקן את הפגם ולכן מדובר בעבירה חד-פעמית אשר אין סיכוי שהנאשם יעבור אותה שוב בעתיד. עוד הוסיף כי מרכז חייו של הנאשם ברוסיה ולאחר שהובהר לו כי אסור לו לנהוג עם רישיון נהיגה רוסי הסיר את המחדל באופן מידי וכעת הינו בעל רישיון נהיגה ישראלי.

 

ב"כ הנאשם ציין בדבריו כי בתי המשפט מתחשבים בהסרת המחדל ובגזרי הדין שלהם מציינים כי לאור הסרת המחדל אין הצדקה לפסילה בפועל, תוך שהוא מפנה לעפ"ת 24931-05-14 של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין אלעזה בלאל ולהחלטה בתיק 6258-10-14 בעניין שומיל של בית משפט זה.

 

דיון והכרעה

6.         נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף מהווה פגיעה בערך החברתי של בטחון הציבור, החובה לציית לחוק ובאינטרס הציבורי שהרשאה לנהוג על רכב תינתן על ידי גורמים מקצועיים שיבחנו כישוריו והתאמתו של אדם לנהוג ברכב.

 

7.                     ואולם, עבירה זו היא בעלת דרגות חומרה משתנות ובהתאם רמת הענישה משתנה. כך למשל כשמדובר במי שמעולם לא הוציא רישיון, דרגת החומרה גבוהה מאוד והפסיקה לעיתים מייחסת לה חומרה אף יותר ממי שנהג בזמן פסילה, שכן מדובר בנהג אשר מעולם לא עבר הכשרה וללא ניסיון כלל ובעצם נהיגתו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך.

 

8.         לא כך הוא המצב ביחס למי שעבר הכשרה והחזיק ברישיון, אך זה פקע בשל נסיבות שונות ובכללן, בשל קושי כלכלי שמנע מבעל הרישיון להסדיר את חידושו. במצב דברים זה החומרה מתבטאת בעיקרה, באי הציות לחוק ולעיתים אף בסיכון בטחון הציבור וזאת ככל שזמן הפקיעה ממושך יותר.

 

3

9.         מצב שלישי והוא נוגע לעניינו של הנאשם, הוא כאשר הנהיגה ללא רישיון מתבצעת כשלנוהג רישיון נהיגה בר תוקף, אלא שמדובר ברישיון זר והנוהג לא המירו לרישיון נהיגה ישראלי. במצב דברים זה, אך ברור כי הפגיעה בערך החברתי נובעת מאי הציות לחוק בלבד, שכן הנוהג עבר הסמכה כדין, מחזיק ברישיון, אלא שבשל אי מילוי הוראות התקנות אינו מחזיק, כאמור, ברישיון נהיגה ישראלי.

 

            הנוהג בלא רישיון נהיגה ישראלי בנסיבות אלה עובר על תקנה 567א לתקנות התעבורה שזו לשונה:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190."

 

עינינו הרואות כי מדובר בעבירה טכנית במהותה כאשר הנהג הינו בעל הכשרה וניסיון בנהיגה.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופט בן יוסף בעפ"ת (ת"א) 24931-05-14 אלעזה בלאל נ' מדינת ישראל, (להלן - בלאל) אליהם הפנה ב"כ הנאשם:

"בין הנסיבות ובמקרים של מי שיודע לנהוג ומחזיק ברישיון נהיגה זר אך לא ברישיון נהיגה ישראלי, עסקינן, בנסיבות כאלה, בעבירה טכנית במהותה ובעיקרה. בנסיבות אלה, התייחסות אל המערער כשברשותו רישיון נהיגה ומותר לו לנהוג אך לא בישראל, כשהטעמים לדרישת הרישיון הישראלי אינם בהכרח טעמים תעבורתיים, כמי שאין לו רישיון נהיגה מלכתחילה, הינה טעות."

 

10.       בשים לב לאמור, אני סבור כי מידת הפגיעה בערך המוגן היא נמוכה.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

11.       על העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה חל סעיף 38 לפקודת התעבורה הקובע עונש פסילה מינימלי בן 3 חודשים ממנו ניתן לחרוג, רק בהתקיים נסיבות מיוחדות אשר יפורטו בגזר הדין.

           

4

12.       בשים לב, למדרג החומרה עליו הצבעתי ביחס לעבירה אותה עבר הנאשם, ניתן להצביע על ענישה מגוונת הנעה בין עונשי פסילה על תנאי ועד לפסילה בת 3 חודשים ואף מעבר לכך.

 

13.       כך למשל, בתת"ע (י-ם) 6493-09-14‏ ‏ מדינת ישראל נ' פולה דנחו הטיל כבוד השופט מהנא קנס בלבד על נהגת בעלת רישיון נהיגה אמריקאי אשר תיקנה את המחדל והוציאה רישיון נהיגה ישראלי.

 

בתת"ע (י-ם) 8889-07-11 מדינת ישראל נ' רוזנפלד השית, כבוד השופט ריבלין על הנאשם שהחזיק ברישיון נהיגה זר קנס כספי בסך של 1000 ש"ח וחודשיים פסילה על תנאי למשך שנתיים.

 

בתת"ע (חי') 3777-11-10        מדינת ישראל נ' שגיא שביט גזר כבוד השופט יציב שלושה חודשי פסילה וקנס בסך 1000 ₪ על נאשם שנהג כשברשותו רישיון נהיגה זר בלבד.

 

בתתע"א (פ"ת) 1063-09-12 מדינת ישראל נ' לאסו דיאגו נידון הנאשם שנהג ללא רישיון נהיגה ישראלי, אך החזיק ברישיון נהיגה זר ל-30 ימי שלילה בפועל, קנס בסך 900 שקלים ופסילה ע"ת של חודשיים למשך שלוש שנים, זאת לאחר שהסיר את המחדל.

 

בתתע"א (פ"ת) 3104-02-15 מדינת ישראל נ' טטיאנה ישי נידונה הנאשמת בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה ישראלי כשברשותה רישיון נהיגה זר לקנס בסך 1000 ₪ ולשלושה חודשי פסילה ע"ת למשך שנתיים וזאת בשים לב לכך שהסירה את המחדל.

 

בתת"ע (צפת) 8686-07-11 מדינת ישראל נ' נביל זועבי, גזר כבוד השופט קנדלפת, עונש של פסילה מותנית וקנס בשיעור 750 שקלים על הנאשם שנהג ללא רישיון נהיגה ישראלי ולא דאג להמיר את רישיון הנהיגה הזר בו החזיק. בית המשפט עמד על כך שהאינטרס הציבורי המצדיק החמרה כלפי מי שנוהג ללא רישיון נהיגה אינו קיים ביחס לנאשם זה המחזיק ברישיון ודי בענישה צופה פני עתיד.

 

5

בתת"ע (י-ם) 1771-10-14 מדינת ישראל נ' שון חקימיאן, כיבד כבוד השופט מהנא בסדר בין הצדדים לפיו יוטל על הנאשם שנהג ברכב כשברשותו רישיון נהיגה זר בלבד, עונש של קנס בלבד בשיעור של 2000 ₪.

 

בתת"ע (אשדוד) 5378-08-15 מדינת ישראל נ' מירזויין רוקסנה, כיבדה כבוד השופטת הבכירה רבקה שוורץ הסדר בין הצדדים לפיו יוטלו על הנאשמת עונשי פסילה מותנית וקנס, בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה ישראלי כשברשות הנאשמת רישיון נהיגה זר.

 

14.       ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין אשורוב (עפ"ת (ב"ש) 22585-11-12 אליעזר אשורוב נ' מדינת ישראל), אולם עניינו של פסק דין זה שונה בתכלית מעניינו של הנאשם שבפני, שכן בעניין אשורוב נדון הנאשם בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה, לעונש פסילה בן 8 חודשים, כשבית המשפט המחוזי מבטל את רכיב המאסר בפועל שהוטל על המערער. הנאשם שבפני, אמנם נותן את הדין בגין אותה עבירה, אך נסיבותיה שונות באופן מהותי, כפי שעמדתי על כך לעיל בפסקאות 7-10.

 

לעומת זאת בעניין בלאל, בשים לב לכך שמדובר בעבירה טכנית, קיבל כבוד השופט בן יוסף את הערעור והורה על ביטול רכיב הפסילה והותרת שאר רכיבי הענישה על כנם.

 

14.       באשר לעבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, אין מדובר בעבירה שבצידה חובת פסילה וככל שלא מדובר בעבריין תעבורתי, העונש המוטל בצידה של עבירה זו אינו כולל רכיב של פסילה בפועל, בדרך כלל.

 

סעיף 40 ט' - נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

15.       סעיף 40 ט' לחוק העונשין קובע כי בקביעת מתחם הענישה ההולם על בית המשפט להתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו יש להתחשב לקולא בכך שהנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה הוא קטן יחסית, וכן לעובדה כי הסיבה שהביאה את הנאשם לביצוע העבירה היא מחשבתו כי די בהחזקת רישיון נהיגה זר על מנת לנהוג בכבישי ישראל.

מאחר ומדובר "באירוע" אחד המכיל שתי עבירות, יש לקבוע מתחם ענישה כולל וכך אעשה:

6

בכל הקשור לרכיב הפסילה ועל אף עונש הפסילה המינימלי, בן 3 חודשים הקבוע בסעיף 38 לפקודת התעבורה, ביחס לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אני סבור כי בנסיבות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ישראלי שהנוהג מחזיק ברישיון נהיגה זר בתוקף הרף התחתון של המתחם יכול שיהא גם פסילה מותנית במקרים חריגים, שיצדיקו זאת, בעוד שהרף העליון של המתחם יכול לכלול פסילה בפועל של עד 6 חודשים. לצד רכיב הפסילה יוטלו עונשים מרתיעים לעתיד לבוא וכן רכיבי ענישה כספיים.

השיקולים בתוך המתחם

16.      הנאשם הודה, בהזדמנות הראשונה, במיוחס לו בכתב האישום ובכך לקח אחריות מלאה למעשיו וחסך מזמנו של בית המשפט.

הנאשם הסיר את מחדלו ומחזיק עתה ברישיון נהיגה ישראלי. הסרת המחדל בוצעה מיד עם היוודע לנאשם כי הוא נוהג ללא רישיון נהיגה בתוקף. נסיבה זו יש בה כדי להקל באופן משמעותי על העונש שייגזר על הנאשם, שכן כפי שציין ב"כ הנאשם, עם הסרת המחדל, הסיכוי לביצוע עבירה דומה, של נהיגה ללא רישיון נהיגה ישראלי, לא קיים.

הנאשם נעדר עבר תעבורתי, אם כי יש לציין כי מחזיק ברישיון נהיגה ישראלי משנת 2015.

17.      בבואי לגזור את העונש המתאים לנאשם, בתוך מתחם הענישה אותו קבעתי, אני סבור כי בשים לב להסרת המחדל של הנאשם מיד עם היוודע לו על קיומו, בהעדר עבר תעבורתי ומשאין חשש כי הנאשם יחזור על ביצוע העבירה החמורה מבין השתיים בהן הורשע אני סבור כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מעונש הפסילה המינימלי והעמדת העונש ברף התחתון של המתחם אותו קבעתי.

בסיכומו של דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על-תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור על אחת העבירות בהן הורשע ו/או על עבירה לפי התוספת הראשונה או השניה לפקודת התעבורה.

 

ב.     הנאשם ישלם קנס בסך 1000 ₪ או 5 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם בתוך 90 ימים.

 

7

ג.                                                                                                                                                                                                                                                                 הנאשם יחתום על התחייבות על סך 7,000 ₪ שלא יעבור במשך 2 שנים, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה שפקע מעל 6 חודשים ו/או נהיגה בזמן פסילה. לא חתם הנאשם על ההתחייבות, כאמור, בתוך 14 ימים בפני ב"כ של הנאשם, ייאסר למשך 8 ימים.

 

גזר הדין ניתן בהעדר הצדדים לבקשתם. המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לצדדים.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

 

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ו, 09 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.