1

זו החלטה "נוספת" לבקשה "נוספת" לכלול פסק דין שניתן בהעדר.

נגד הנאשם נרשם דו"ח תנועה כי ביום 29.8.09 נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, שפקע עוד בשנת 1996.

הנאשם לא התייצב למשפט ונדון בהעדר ביום 3.11.09.

הוא נדון ל-4 שנות פסילה וקנס כספי.

ביום 24.11.11 הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק הדין.

בית המשפט קבע דיון בבקשה ליום 21.12.11 וכאשר הנאשם לא התייצב, נמחקה הבקשה.

נוכח טענת הנאשם כי טעה במועד המשפט, קבע בית המשפט מועד חדש לדיון ליום 19.1.12. אבל שוב לא התייצב הנאשם ולכן נמחקה הבקשה.

2

ביום 1.11.15 הגיש ב"כ הנאשם בקשה נוספת לביטול פסק הדין בהעדר, בה נטען , בין היתר, כי שוטרים לא טרחו לעדכן אותו כי רישיונו פקע ורק ביום 25.1.15 הפקיד רישיונו בבית המשפט.

ראשית כל, בלשון המעטה, טיעונים אלה אינם מתיישבים עם השתלשלות העניינים בתיק עצמו.

גם לפי נימוקי הבקשה יכול הנאשם להגיש בקשה זו כבר עם הפקדת הרישיון בבית המשפט לפני למעלה מ-10 חודשים.

חבל מאד ש- ב"כ הנאשם לא ראה לנכון לפרט כל השתלשלות ההליכים ולציין כי כבר הוגשה בקשה קודמת כאמור לפני כ-4 שנים ואם הנאשם היה מתייצב לדיון היה מנצל זכותו לטעון טיעוניו.

ככל הנראה בחלוף הזמן "שכח" הנאשם בקשותיו הקודמות.

בפועל מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה של בית המשפט מלפני 4 שנים כאמור.

אין מושג בחוק של הליך על עיון חוזר בבקשה לביטול פסק דין בהעדר.

הנאשם היה צריך להגיש ערעור עם מחיקת בקשתו הקודמת.

אוסיף כי זה לא מתפקידו של שוטר לעדכן נהג כי רישיונו פקע, חובה על כל נהג לוודא כי הוא נהוג עם רישיון נהיגה תקף.

אין אני רואה כל הצדקה לפתיחת הליך "ישן" זה מחדש.

לסיכום, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ו, 02 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.