1

בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הנאשם לפני כ- 7 שנים (!!!).

לטענת ההגנה לא התייצב הנאשם לדיון מאחר והיה עצור ביום הדיון.

לגופה של עבירה לא הוצג כל טיעון המראה כי נגרם עיוות דין מעצם ההרשעה או מרף הענישה.

למעשה, על פניו שיקולי שיהוי מצדיקים את דחיית הבקשה על הסף, שכן המדובר בזימון ידני אותו קיבל המבקש לידיו, וגם אם היה עצור, יכול היה לבקש מאנשי שב"ס להגיע לדיון מיוזמתו או לפחות להגיש בקשת דחייה בעצמו או באמצעות בא כוח.

אני סבור כי בנסיבות המתוארות לעיל, ואף שאין הצדקה לקבלת הבקשה, יעשה צדק עם המבקש לו תחושב פסילתו מיום מתן גזר הדין שכן המדובר במי שלא היה בידו רישיון תקף לביצוע ההפקדה וניתן לראותו כבלתי מורשה בנסיבות.

מכל האמור לעיל הבקשה לביטול פסק דין נדחית.

מורה על חישוב הפסילה בפועל בפרשה זו מיום 10.3.08.

המזכירות תשלח למבקש אישור הפקדה בהתאם.

2

מורה על ביטול תוספות הפיגורים שצבר תיק זה וקובע כי המבקש רשאי לשלם את סכום הקרן (ככל שהקנס עדיין לא שולם) תוך 120 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ה, 15 יולי 2015, בהעדר הצדדים.