החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד הנאשם.

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגת רכב בשכרות לאחר שבגופו נמדד ריכוז אלכוהול של 560 מ"ג לליטר אויר נשוף. הנאשם קיבל הזמנה למשפטו ביום 13.11.14, היינו לפני כשנה, אך לא התייצב ועל כן נשפט בהיעדרו והוטלו עליו עונשים שונים.

2. הנאשם טוען בבקשה שהגיש כעת, כי הורשע בעבירה חמורה והוטלו עליו עונשים כבדים וראוי כי יקבל את יומו בבית המשפט. עוד טוען הנאשם כי אי התייצבותו לדיון נבעה ממצב רפואי קשה, המתועד במסמכים שצורפו לבקשה, ומטעם זה קיימת חשיבות רבה להותרת רישיון הנהיגה של הנאשם בידו.

3. התביעה טוענת בתגובה כי היא מסכימה לביטולו של גזר הדין, לפנים משורת הדין, וקביעת התיק לטיעונים לעונש.

דיון והכרעה

4. אין חולק כי הנאשם זומן כדין לדיון בעניינו ולא התייצב. הנאשם תולה את הסיבה לאי התייצבותו במצבו הרפואי אולם עיון במסמכים המצורפים מלמד כי אף לא אחד מהם מתייחס לקיומה של מניעה רפואית מצד הנאשם להתייצב לדיון שהתקיים, כאמור, ביום 13.11.14. הנאשם לא צירף תצהיר מתאים לתמוך טענה זו. יתרה מזו: אין כל טענה מבוררת לפיה הותרת פסק הדין בעינו תסב עיוות דין לנאשם. אמת, העונש שהוטל על הנאשם איננו עונש קל אין טענה כי הוא חורג מן המקובל בנסיבות העניין ובשים לב לחומרת העבירה. הטענה הכללית לפיה במקרים דומים מגיעים נאשמים להסדרי טיעון מקלים יותר איננה טענת הגנה ואין בה להציג לבית המשפט קו הגנה אותו ניתן לבחון ולאורו ניתן לשקול אם אי ביטולו של פסק הדין יסב עיוות דין לנאשם.