החלטה

1. המדובר בתיק ברירת קנס בגין עבירה מיום 28/8/16.

2. ביום 1/6/17, הגיש המבקש "בקשה והודעה לבימ"ש הנכבד", בת 247 עמודים לפיה ביקש מספר בקשות, בין היתר, עיכוב הליכים בתיק שבפניי וזאת עד למתן הכרעה בתיק מספר: 4745/08/13 (להלן: "התיק המתנהל בעכו"), תוך שהוא מצרף העתק תביעה ייצוגית בעניין, העתקי חקירות נגדיות של עדי המאשימה מהתיק בעכו והעתק פרוטוקולים נוספים.

ביום 7/6/17, נדרש בימ"ש להחלטתו ודחה אותה.

3. ביום 7/9/17, הגיש המבקש: "בקשה להגנה מהצדק ו/או לקבלת הסעדים שלהן", בת 49 עמודים, לפיה, בין היתר, הסתמך על אותם טיעונים מבקשתו הראשונה ובה שוב ביקש לזכות אותו מהעבירה ולעכב ההליכים בתיק שבפניי תוך שהוא מצרף פרוטוקולים מהתיק המתנהל בעכו.

ביום 17/9/17, לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, דחה בימ"ש זה את הבקשה וציין במפורש בזו הלשון: "חומר החקירה בתיק המתנהל בעכו הוא לא חומר החקירה בתיק שלנו. בימ"ש זה אינו בקיא בתיק שמתנהל בעכו. מבחינת בימ"ש זה, חזקת האמינות שנקבעה למכשיר זה בפס"ד סורוקה לא נסתרה ולכן, אם הנאשם מבקש לסתור חזקה זו, הנטל הוא על כתפיו". הנאשם כפר בביצוע העבירה והתיק נקבע להוכחות.

4. ביום 20/12/17, הגיש המבקש: "הודעה לבימ"ש הנכבד על צירוף נספחים",בת 170 עמודים, המגובה שוב, בין היתר, בפרוטוקולים מהתיק המתנהל בעכו, העתק חוו"ד מומחה והעתק התביעה הייצוגית. המבקש בחר להכתיר כותרת בקשתו כ"הודעה" ומבלי לקבל החלטת בימ"ש, באם יותר לו להגיש הנספחים המבוקשים על ידו ולמרות שידע כי בימ"ש סירב לבקשתו הקודמת להגיש מסמכים מהתיק המתנהל בעכו, בחר להעביר בקשתו מרובת העמודים, לסריקה בתיק בימ"ש. בקשתו זו נדחתה בהחלטה מיום 25/12/17.

5. ביום 26/11/17, הגיש המבקש: "בקשה לזימון עדים והמצאת מסמכים".

בקשתו נדחתה ביום 25/12/17.