תת"ע (תל אביב) 10328-01-18 – מדינת ישראל נ' יוסף פימה
|
תת"ע (תל-אביב-יפו) 10328-01-18 - מדינת ישראל נ' יוסף פימהשלום תל-אביב-יפו תת"ע (תל-אביב-יפו) 10328-01-18 מדינת ישראל נ ג ד יוסף פימה בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בתל-אביב-יפו [13.05.2018] לפני כבוד השופט דן סעדון הכרעת דין
הנאשם שלפני הואשם בעבירה של כניסה לצומת שלא בכיוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנס לצומת, בניגוד לתקנה 36 (ד) לת"ת. על פי האמור בדוח שנרשם לנאשם (ת/1) הוא נסע ברחוב רוטשילד בנתיב שמאלי מבין שני נתיבי נסיעה המובילים לצומת עם רחוב בצלאל יפה. בנתיב בו נסע הנאשם סומן חץ המורה על נסיעה לכיוון ישר בלבד. הנאשם פנה ימינה בצומת לרחוב בצלאל יפה, בניגוד להוריית החץ ועל כן נרשם לו הדוח (ת/1).
בדיון ההקראה כפר הנאשם במיוחס לו. הוא לא חלק על נכונות התיאור דלעיל אלא ציין כי בצומת היה רמזור ומעליו תמרור 201 ("סע ישר או ימינה") והוא פנה ימינה על פי הוריית תמרור זה ("יצאתי מהצומת בהתאם לתמרור חצים שמעל הרמזור ועל פיו פעלתי. אני טוען שהוראות הרמזור (צ"ל התמרור -ד.ס.) עדיפות על הוראה אחרת" ( פרו' 14.2.18 ע' 1 ש' 8-9).
האמנם?
במסגרת דיון ההוכחות העיד מר בלילה, השוטר שרשם לנאשם את הדוח נשוא הדיון (להלן: השוטר). הנאשם העיד לעצמו.
בחקירתו הנגדית של השוטר התברר כי בנקודת האכיפה היה שוטר נוסף שלא ערך מזכר ביחס לאירוע ולא ברור אם הבחין או לא הבחין בביצוע העבירה. השוטר שהעיד ציין אמנם כי השוטר הנוסף לא הבחין בביצוע העבירה אך עדותו בעניין זה אינה מעלה ואינה מורידה. עוד אישר השוטר כי לא רשם את פרטיה של נוסעת שנסעה ברכבו של הנאשם. הנאשם הטיח בשוטר כי שלח אותו לצומת לברר אם עבר עבירה. השוטר השיב בעניין זה תשובה מגומגמת וחסרת פשר שאין לפרשה אלא כתשובה חיובית לשאלת הנאשם (" יכול להיות. לא זוכר. אולי אתה הלכת לשם, לא אמרתי לך ללכת. יכול להיות, אולי, לא זוכר" ( ע' 4 ש' 30-32). אין בת/1 כל אזכור לשליחת הנאשם לצומת.
|
|
|
במסגרת פרשת ההגנה אישר הנאשם כי נסע על הנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה. הוא לא חקר את השוטר לגבי עצם קיומו של חץ המסומן על הנתיב השמאלי המאפשר נסיעה לכיוון ישר בלבד. הנאשם אישר כי פנה מן הנתיב השמאלי ימינה ועשה זאת על פי הוריית תמרור 201 שניצב מעל רמזור בצומת. הנאשם אישר בחקירה נגדית כי לא טרח לחקור את השוטר ביחס לטענה מרכזית שלו בנוגע לקיומו של תמרור 201 מעל לרמזור שעל פיו פעל, לטענתו. לדברי הנאשם "לא ידעתי מה צריך להראות" (ע' 8 ש' 5-6).
בסיכומיו טען הנאשם כי יש לזכותו מן המיוחס לו בשל התעלמות השוטר מקיומו של תמרור 201 מעל לרמזור בצומת ובשל היעדר פרטים בנוגע לנתיבים עליהם סומנו חצים. עוד טען הנאשם כי העובדה שהתביעה לא הביאה לעדות את השוטר הנוסף שהיה עם השוטר שהעיד ולא ניסתה לגבות גרסה מן הנוסעת שעם הנאשם ברכב פועלת לזכותו.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את הראיות מצאתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהנאשם נסע ברחוב רוטשילד בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה וכי החץ המסומן בכיוון נסיעתו מורה (שדבר קיומו עולה בבירור מת/1 ועניין זה לא נסתר בחקירה נגדית) על נסיעה ישר בלבד. אין חולק כי הנאשם פנה ימינה, לכאורה בניגוד לכיוון החוץ שסומן בנתיב נסיעתו. המסקנה המתבקשת היא, אם כן, כי יש להרשיע את הנאשם במיוחס לו.
טוען הנאשם כי פעל בהתאם להוראת תמרור 201 שניצב מעל רמזור בצומת וכי אי הבאת השוטר הנוסף לעדות ואי גביית גרסה מן הנוסעת ברכבו פועלת לזכותו ועל כן מן הדין לזכותו.
לצערי דעתי שונה מדעת הנאשם כפי שאסביר להלן.
אפתח ואומר כי הנאשם לא טרח לחקור את השוטר בנוגע לקיומו של תמרור 201 מעל לרמזור בכיוון נסיעתו בצומת. הנאשם הועמד בפתח דיון ההוכחות על חובתו לחקור את השוטר בכל עניין שבמחלוקת. ברור כי המצאות תמרור 201 מעל לרמזור בכיוון נסיעת הנאשם מהווה ליבת הגנתו של הנאשם בהליך זה, כמפורט בכפירתו. לפיכך, הימנעות הנאשם מלחקור את השוטר בעניין כה מהותי להגנתו עומד לו לרועץ. ואולם, גם אילו הייתי מניח, לצורך הדיון, שהיה מוכח כי תמרור 201 אכן הוצב מעל לרמזור בצומת לא היה בכך כדי לסייע לנאשם.
|
|
|
אסביר: פירושו המילולי של תמרור 201 כאמור בלוח התמרורים הרשמי הוא זה: " סע ישר או ימינה... בחירת הנתיבים תהיה על פי תמרור 813 או 926". תמרור 813 פירושו " כווני הנסיעה המותרים בנתיב - חצים על פני הדרך בצבע לבן או צהוב: היכנס לצומת ועבור בו רק בכוון החץ שסומן בנתיב שממנו נכנסת לצומת". (הדגשה הוספה). במלים אחרות, תמרור 201 יכול לאפשר נסיעה ישר או ימינה רק אם החץ בנתיב בו נוסע הנהג אותה עת מתיר לו במפורש לנסוע ישר או ימינה. תמרור 201 איננו מתיר נהיגה בניגוד לחצים המסומנים על נתיבי הנסיעה שכן הוא מציין כי "בחירת הנתיבים תהיה על פי תמרור 813" היינו על פי כיווני הנסיעה המותרים על פי החצים שסומנו בנתיב. נמצא, כי תמרור 201 לא היה יכול להתיר לנאשם לנסוע ימינה בניגוד לחץ על נתיב נסיעתו שאפשר נסיעה ישר בלבד. המסקנה המתבקשת היא, כי אין לנאשם כל הגנה בהליך זה.
נותר אם כן לדון רק בטענות השוטר בדבר מחדלי חקירה, היינו כי בשל רשלנות גורמי החקירה אבדה ראיה בעלת פוטנציאל מזכה או הוחמצה הזדמנות למצות קו חקירה שבכוחו להועיל להגנת הנאשם. בענייננו, ככל שירדתי לסוף דעתו של הנאשם, הוא טוען למחדלי חקירה עקב כך שהנוסעת ברכבו ולא נחקרה ולא ניתנה לו הזדמנות לחקור את השוטר הנוסף שנכח בנקודת האכיפה. אין בטענות אלה כדי להועיל לנאשם. הנאשם איננו חולק, עובדתית, על כך שנסע בנתיב השמאלי מבין שניים, על כך שהחץ בכיוון נסיעתו הורה על נסיעה ישר בלבד ועל כך שהוא פנה ימינה, בניגוד להוריית החץ בנתיב נסיעתו. טענת ההגנה שלו -כי פעל בהתאם לתמרור 201. - אינה יכולה לעמוד במקרה זה. באין מחלוקת עובדתית על כך שהנאשם עבר את העבירה ומשלא הוכח כי לנאשם עומדת כל הגנה לא ברור איזו תועלת הייתה עשויה לצמוח להגנת הנאשם אילו הייתה נחקרת הנוסעת שנסעה ברכבו בעת העבירה ולא ברור איזו תועלת הייתה צומחת לנאשם אילו היה זוכה לחקור את השוטר הנוסף שהיה בנקודת האכיפה ולא ברור אם הבחין בעבירה. המסקנה המתבקשת היא, כי נוכח התשתית שהוצגה לעיל, אין במחדלים בהם נוקב הנאשם כדי להביא למסקנה כי קיומם פגע ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי נגד האישום.
לאור כל האמור מצאתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.
ניתנה היום13 מאי 2018, במעמד הצדדים
|




