ויודגש , אין מדובר בהחזרת דברי הדואר בציון " לא נדרש" אלא כאמור בציון " לא ידוע".

ברור אם כן ראשית שהנאשם לא זכה לקבל כל הודעה בקשר לחשד כלפיו.

אין מחלוקת כי בוצע משלוח ומכאן שקמה חזקה.

אלה שבמקרה נתון זה כאמור , ובשים לב למה שפורט לעיל והאסמכתאות שצירף הנאשם , עלה בידי הנאשם לעמוד בנטל סתירת החזקה ולהראות שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה וזאת מסיבות שאינן תלויות בו, ולא עקב הימנעותו מלקבלן.

ראה לצד כל אלה את ס' 225א(א1)(1) לחסד"פ , את ס' 239א(ב) לחסד"פ , ואת סיפת תקנה 44א. לתקנות סד"פ.

מיותר לומר שלא נעלמת מעין חומרת העבירה לכאורה, ובפרט באירוע דנן, ואולם הדין הוא שקובע, ולא בכדי, מגבלת זמנים אשר נועדה , ובצדק נועדה, לאפשר קיום אינטרסים נוספים ואלה האחרונים כרוכים ביכולת אזרח לדעת , להיערך, ולהתגונן.

תגובתה קצרת היריעה של המאשימה אל מול טענת ההתיישנות לא כללה , כך ניכר ובכל הכבוד, התמודדות ממשית עם טענת ההתיישנות לגופה.

ניכר שהמאשימה בתגובתה מיקדה עם זאת את עמדתה בכך שלשיטתה ולנוכח חומרת העבירה יש להימנע מביטול כתב האישום ותחת זאת ,לשיטת המאשימה, ניתן " למצוא פתרון ביניים כדוגמת שליחה מחודשת למבקש של ההזמנה לדין".

צר לי , אך לטעמי ניכר שהצעה זו של המאשימה איננה לוקחת בחשבון את תכלית החקיקה ביצירת מגבלת הזמנים ע"י המחוקק עת מדובר כאמור בעבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב , כשם שגם איננה כך ניכר לוקחת בחשבון את המתבקש מדבר המחוקק בסיפת ס' 150 לחסד"פ עת מתקבלת טענה לפי ס' 149(8) לחסד"פ.

אגב , ככל שסוברת המאשימה כי חומרתה של עבירה מצדיקה התייחסות שונה , יתכן שפתרונה לעתיד לבוא הוא לדאוג למעקב אחר דבר הדואר בתחום הזמנים שקבע המחוקק ו/או לקיים ולוודא מסירה אישית.

סוף דבר , טענת ההתיישנות מתקבלת , ועם כל ההבנה של דבר חומרת העבירה (ככל שנעברה), מתקבלת גם העתירה לביטול כתב האישום.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

דיון ההקראה/תזכורת הצדדים שנועד ליום 2/11/25 מבוטל בזאת.

ניתנה היום, ל' תשרי תשפ"ו, 22 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.