גזר דין

ההודאה הייתה במסגרת הסדר טיעון, והצדדים מבקשים לאמץ גם את העונש שעליו הסכימו.

הסדר הטיעון נראה לי סביר בנסיבות העניין, נמצא במתחם הענישה ההולם ועל כן אכבדו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים בניכוי חודש פסילה מנהלית. הפסילה תימנה מיום 16.10.17. קיים אישור הפקדה בתיק.

2. 4 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים עבירה שעליה הורשע בתיק זה או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן הפסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.

3. 4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים עבירה שעליה הורשע בתיק זה או עבירה של נהיגה בזמן הפסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.

4. קנס בסך 800 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו; הקנס ישולם ב- 2 תשלומים שווים החל מיום 1.3.18.