החלטה

לפני בקשה לאפשר למבקשת, לעיין בתיק בית המשפט בהתאם להוראות תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003.

1. ביום 18/5/25 הוגשה ע"י המבקשת בקשה בה עתרה לעיין בתיק בית המשפט נוכח היותה צד להליך אזרחי המתנהל בעניינו של המשיב 1 בתביעות כספיות שונות שהוגשו ע"י הצדדים. כבר עתה יצוין כי בבקשה זו לא הגבילה המבקשת את טענתה לזכות העיון בתיק למסמכים ספציפיים אלא עתרה לקבלת זכות עיון כללית בתיק בית המשפט.

2. מדובר בתיק שבו ניתן פסק דין ביום 9/12/24 ואין בו כל חשש לשיבוש הליכים.

3. ביום 14/5/25 העברתי את הבקשה לתגובת המשיבים.

4. ביום 18/5/25 הגיבה המשיבה 2 לבקשה. בתגובתה התנגדה המשיבה לבקשה בכל הקשור לצמתן יון גורף ובפרט לעיון בגיליון הרשעותיו של המשיב 1.

5. למרות החלטתי לא הגיב המשיב 1 לבקשה.

דיון והכרעה

6. בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (נבו 8.10.2009) אליו הפנה ב"כ המבקשת דן בשאלת החוקיות של תקנות העיון בכלותן. בפסק הדין של כב' הנשיאה בייניש נקבע כי:

"כאמור לעיל, על מבקש העיון להבהיר מה מטרת העיון המתבקש ולהוסיף פרטים שיש בהם כדי לתרום להערכת משקלה של זכות העיון שלו אל מול האינטרסים והזכויות של המתנגדים לעיון. בכך מבקשת חובת ההנמקה לסייע לבית המשפט להעריך את עוצמת האינטרס של מבקש העיון ואת משקלה של זכות העיון שלו אל מול עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד. על היבט זה עמד בית משפט זה בעבר: "ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון". (ראו עניין בורנשטיין, פסקה 5 להחלטתה של השופטת א' חיות)."