החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בבקשה לביטול פסק דין.

ביום 27.8.24 הוגש כתב אישום נגד המבקש המייחס לו נהיגה ביום 28.6.24 בהיותו שיכור כאשר כמות האלכוהול בגופו עולה על יותר מפי 2 מהמותר.

ביום 21.4.25 נשפט המבקש בהעדרו מאחר שלא התייצב לדיון שאליו זומן והוטל עליו עונש פסילת המינימום הקבוע בחוק, פסילה על תנאי וקנס.

ביום 3.6.25 הגיש עורך דין ואליד ולי בקשה בשם המבקש לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. בהחלטתי מיום 4.6.25 דחיתי את הבקשה הן מפני שנשלחה למבקש הזמנה כדין לדיון והן מפני שהבקשה לא גילתה סיכויי הגנה כלשהם.

ביום 21.7.25 הגישה עו"ד וולא סרור בקשה חדשה בשם המבקש המבקשת ממני לעיין מחדש בהחלטתי.

למבקש נודע על פסק הדין על פי אישור מסירה ביום 17.5.25. ולמצער, ביום 3.6.25 עת הגיש בא כוחו הקודם בקשה לביטול פסק הדין.

על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ לא יזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הדין אם זו הוגשה בחלוף 30 יום מיום שנודע למבקש כי נשפט בהעדרו, אלא אם זו הוגשה בהסכמת תובע.