גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 11/2/16 נהג ברכב כשרישיון הנהיגה שלו פקע ביום 16/11/02 ובאותם הנסיבות נהג ברכב כשרישיון הרכב בו פקע ביום 5/1/15.

אין חולק כי צירוף העבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מזה 14 שנה ברכב שלא נבדק בדיקה תקופתית, יכול להוות פוטנציאל סיכוני למשתמשי הדרך.

המאשימה בעתירתה לעונש עתרה להטיל על הנאשם מאסר מותנה, פסילה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס כספי בהתחשב בעברו התעבורתי של הנאשם הכולל 37 הרשעות וביניהן הרשעות חוזרות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, הרשעתו האחרונה היא מיום 24/2/08 בעבירה דומה.

מנגד עתר ב"כ הנאשם שלא להחמיר עם מרשו ולהתחשב ברכיבי הענישה לאור העובדה כי מדובר בנאשם שעברו התעבורתי התיישן, מצבו הבריאותי קשה והוא נזקק לטיפולים רפואיים.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי מצבו הכלכלי של הנאשם קשה מאוד, הוא אב ל-4 ילדים העמל על פרנסתם.

בעפ"ת בלהה קבעה כבוד השופטת נגה אוהד כי מתחם הענישה הראויה בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נע בין פסילה של 3 חודשים ל-9 חודשים בהתאם למשך הזמן בו פקע רישיון הנהיגה כאשר מדובר בנהיגה ללא רישיון נהיגה בלבד.

במקרה דנן יש לקחת בחשבון כי עבירת הנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף נעברה עם רכב שלא נשא רישוי כדין .

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו ועברו התעבורתי הכולל הרשעות קודמות שהתיישנו, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה, לפיכך אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

מאסר על תנאי: