גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנאשם הורשע בגין נהיגת רכב כאשר משקלו חורג מן המותר.

הסנגור מפנה לכך שעד כחודש לפני תאריך ביצוע העבירה - סווגה כעבירת ברירת משפט בסך 1000 ₪ .

התביעה מבקשת לגזור על הנאשם עונשים נוספים בדמות פסילה בפועל ופסילה מותנית.

סנגורו של הנאשם - אחיו - ביקש להקל בעונשו בשל שלל בעיות רפואיות במשפחה, מחלת לב ממנה סובל אחיהם, מצבה הרפואי הקשה של אמם וכן היות הנאשם מפרנס אשר מנסה להפעיל עסקו של אביהם אשר נפטר בטרם עת.

טיעוני הסנגור נתמכו בתיעוד רפואי ואחר.

לאחר ששקלתי מכלול טיעוני הצדדים ובכללם עברו התעבורתי של הנאשם הריני גוזרת העונשים הבאים -

- הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 90 ימים.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ולסנגור כפי הכתובת המופיעה על גבי יפוי הכוח.