הכרעת דין

הנאשמת מודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצא את הנאשמת אשמה בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום ומרשיע אותה בהתאם.

גזר דין

הנאשמת הודתה והורשעה בביצוע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בדרך עירונית.

הצדדים הציגו בפניי הסדר טיעון על פיו תנועה הפסילה בפועל בין 45 יום כפי שטוענת התביעה לבין 21 יום כפי שטוענת ההגנה.

עוד יצוין, כי הנאשמת מרצה פסילה מנהלית החל מיום 21.3.16.

הנאשמת נוהגת משנת 2009 , אין לחובתה הרשעות קודמות.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת ביהמ"ש העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, ולאחר ששקלתי הטיעונים, אתן ידי להסדר ואכבדו.

הזנתי קשר רב לטיעון ב"כ הנאשמת אשר הדגיש את חשיבות הרישיון וזאת לאור מקום ואופי עבודתה של הנאשמת. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בחריגה גבוהה מהמהירות המותרת וגם עם מקום ביצוע העבירה נחזה להיות כביש בין עירוני, הרי שהוראות החוק והתמרורים גוברים במקרה זה.

לאחר שהתחשבתי בטיעוני הצדדים, שקלתי מהות ההסדר, וכל שיקול רלבנטי אחר,

הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס

- הנני גוזר על הנאשמת קנס בסך 1,200 ₪.