במקרה דנן אין מחלוקת כי הנאשם לא קיבל הודעה בתוך התקופה הקובעת, אולם המאשימה מסתמכת על תקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי אשר קובעת חזקת מסירה, לפיה, דבר דואר שנשלח בדואר רשום הגיע ליעדו והתקבל אלא אם כן יוכח אחרת. המשיבה טוענת כי הנאשם לא טרח לעדכן כתובתו הרשומה במשרד הפנים, למרות שהחזיק בתיבת באמצעותה נמסרה לו ההזמנה מאוחר יותר.

הנאשם מסתמך על מספר החלטות שקבעו התיישנות במקרה דומה כך למשל תיק 2423-01-11 מדינת ישראל נ' יהודה הרציג, ותיק7418-05-15 מדינת ישראל נ' רימא שוויקי. מנגד, המאשימה נסמכת על הוראות החוק המסתפקות במשלוח הודעה כאמור ובהוראות המחייבות אדם לדאוג לעדכון כתובתו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ראיתי לנכון לקבל את עמדת המאשימה, ולפיסך אני דוחה את טענת הנאשם בדבר התיישנות.

כפי שעולה מאישור משרד הפנים שהוגש לתיק, כתובתו הרשומה של הנאשם היא כפר כנא ותו לא. משלוח הזימון לכתובת זו לא העלה דבר באמצעות הדואר, ורק לאחר שאיתרה המאשימה כתובת טובה יותר של המשיב, לרבות מס' תיבת דואר, הגיע הזימון לידיו.

סבורני כי מרגע שנמנע הנאשם מעדכון כתובתו המלאה במשרד הפנים, יש לראותו כמי שלא קיבל את הזימון שנשלח אליו מחמת מחדל מצידו והוא אינו עומד בדרישות תקנה 44א לפיה עליו להראות כי לא קיבל "את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו".

מקרה זה שונה מהמקרה שנדון בעניין הרציג, שם נסתרה חזקת המסיר של ההודעה הראשונה בידי הדואר וההודעה המאוחרת נמסה באותה כתובת ממש, ושונה מעניין שוויקי, שם הסתמכה המאשימה על מרשם פנימי לצורך הוכחת ההמצאה.

המאשימה הסתמכה על החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל שם הוסברה חובתו של בעל רכב לעדכן כתובתו במשרד הפנים ונקבע כי "מקום בו לא עשה כן, לא יוכל הוא להישמע בטענה כי דברי דואר שנשלחו לכתובת השגויה לא הגיעו לידיו". סבורני כי דין כתובת חסרה הוא כדין כתבות שגויה, ומי שלא מסר את כתובתו המלאה ייחשב כמי שלא עדכן כתובתו.

עוד הפנתה המאשימה להחלטת בית המשפט העליון ברע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' אברהם כרם שם התקבלה עמדת הרשות כנגד טענת ההתיישנות תוך הסבר כי קבלת עמדה כפי שמציב הנאשם כאן "תתמרץ את החייבים - המוחזקים כמי שביצעו את עבירות הקנס - להימנע מלקבל דרישות לתשלום קנס, שכן כל עוד לא נמסרו להם מרוץ תקופת ההתיישנות לא נעצר".

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, החלטתי כאמור לדחות את טענת ההתיישנות שהעלה הנאשם. הוכח כי לנאשם נשלחה הודעה במועד - לכתובתו הרשומה - הנאשם לא הוכיח כי נפלה טעות בזימון, ההיפך הוא הנכון, התברר כי לנאשם כתובת מלאה וטובה יותר שלא עודכנה, והוא לא סתר את חזקת המסירה שבתקנה 44 א לפיה הנטל עליו להראות כי אי מסירת הזימון בפועל אינו נובע מסיבות שאינן תלויות בו.

מאחר וטענת ההתיישנות נדחתה, אני קובע את התיק למתן תשובה לכתב האישום ליום 28.2 בשעה 10. יש לזמן את הנאשם באמצעות סנגורו. אם תושג לפני מועד זה הסכמה בין הצדדים, שאינה כוללת עונש של פסילת רשיון נהיגה בפועל, יש להגישה לאישורי בכתב, ולחסוך את הדיון.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015.