המבקש טען כי שכח ממועד הדיון וזאת לאחר שהטלפון שלו נגנב/אבד בדובאי דבר אשר הביא לפספוס חלק מחובותיו לרבות הליך זה.

אין בידי לראות בטענת המבקש כטענה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון, שכן המבקש ידע אודות מועד הדיון, ומצופה היה ממנו לברר אודות מועד הדיון אף אם הטלפון האישי שלו נגנב/אבד. אדגיש כי בר"ע 418/85 נקבע זה מכבר על ידי כב' הנשיא שמגר (כתוארו דאז) כי "מקרי אי-ההתייצבות הם רבים מדיי, מכדי שטענת השכחה כפשוטה תהפוך לעילה מספקת לביטולו של פסק הדין, שניתן בהעדרו של הנאשם עקב אי-התייצבותו"; עוד נקבע כי זכותו של נאשם לקבל את יומו בבית משפט שרירה וקיימת אולם אינה אבסולוטית, ואם קיבל הנאשם הזמנה לדין ושכח את מועד הדיון, אין לו אלא להלין על עצמו, שכן השכחה אינה אלא אחת הצורות של חוסר תשומת הלב או הרשלנות, כאשר בתי המשפט אינם יכולים לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות. נקבע כי מערכת המשפט מחויבת לשאוף לניהול המשפטים כסדרם, בל יתפתח מנהג של דחיות מיותרות או דיון כפול שלא לצורך אשר יש בו כדי להעמיס על קופת הציבור ובתי המשפט, עומס שאינו מוצדק ואשר בתי המשפט אינם יכולים לעמוד בו; על כן מי ששכח את מועד הדיון יישא בתוצאות שכחתו.

כוחם של הדברים יפה גם בענייננו, שכן שכחת מועד הדיון בשל גניבת הטלפון הנטענת מקורה ברשלנות הנאשם ותו לא; לאור האמור, לא עלה בידי המבקש להוכיח קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון.

2. האם נוצר עיוות דין בשל שפיטת המבקש בהעדרו?

המבקש לא העלה כל טענת הגנה, לא פירט את הגנתו ולמעשה ציין אך ורק כי יהא זה הוגן לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו ולאפשר לו להשמיע את טענותיו בבית משפט שכן בפיו טענות הגנות טובות, אלא מאי - זוהי שעת כושר והיה על המבקש לפרט את הגנתו כבר עתה שכן ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.2018) נקבע זה מכבר כי בעל דין הטוען לקיומה של עילת עיוות דין, נדרש לבסס את טענתו ולפרט טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

המבקש כאמור, לא פירט כלל את הגנתו, לא הציג ראיות או טענות שיש בהן כדי לרדת לשורש העניין וללמד על בדבר קיומו של פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה, ומשכך לא ניתן לקבוע כי קיים חשש לעיוות דין.

בטרם אחתום את החלטתי אדגיש כי גזר הדין היה ראוי ומאוזן; אמנם הוטלה על המבקש פסילה בת חודש לצד רכיבי ענישה נלווים, יחד עם זאת עסקינן במבקש אשר לחובתו 36 הרשעות קודמות כאשר הרשעתו מחודש יוני 2025 הינה בגין עבירה דומה, מחודש מאי 2025 בגין עבירה דומה, מחודש מאי 2024 בגין עבירה דומה בזאת בצד הרשעה בחודש ינואר 2021 בגין עבירה חמורה של נהיגה תחת השפעת סמים.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית ללא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (עניין איטליא).

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשפ"ו, 12 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.