(1) קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון;

(2) אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ראה לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003); ע"פ 1318/07 אלטורי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 31.12.2007) וכן ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (ניתן ביום 6.1.2009).

את הבקשה לביטול פסק הדין יש להגיש תוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

לאחר שעניינתי בנימוקי הבקשה ותגובת המאשימה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

עיון בתיק בית המשפט מעלה כי פסק הדין נמסר לידי המבקש ביום 23.04.2024; על כן היה על המבקש לעמוד בסד הזמנים הקבוע בחוק ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה על הסף. סד הזמנים הקבוע בחוק אינו בגדר המלצה, המדובר בסד זמנים מחייב ועל ציבור הנהגים והמשתמשים בדרך לכבדו. יפים בעניין זה דבריו של כב' השופט צלקובניק בעפ"ת (מרכז) 20041-12-22 יניב יהודה נ' מ"י (ניתן ביום 13.1.2023) שם נקבע כי:

"בעת שדנים בעבירת קנס קיימת חשיבות לסיום ההליכים במועדם".

למעלה מן הצורך, בחנתי את טענות המבקש לגופן, וגם בהן אין כדי להצדיק את קבלת הבקשה וביטול פסק הדין.

המבקש טען כי לא זומן כדין כיוון שאישור המסירה חזר בציון "לא ידוע במען" וכי כתובת המבקש ושם אביו אינם מופיעים על גבי האישור, יחד עם זאת, האישור אליו התייחס המבקש לא היה האישור עבור הישיבה בה נשפט המבקש בהעדרו.

עיון בתיק בית המשפט מעלה כי זימון לישיבה מיום 07.04.2024 נמסר לידי הנמען הרשום (דהיינו לידי המבקש) עוד ביום 09.12.2023, כאשר על גבי אישור זה מופיע שם הנמען - "מוחמד טרביה", שם האב - "עלי", מספר תעודת זהות של הנמען - 302795067. כמו כן מופיע תאריך המסירה, שעת המסירה, שם המוסר, חתימת המוסר וחתימת הנמען, לפיכך קיימת בתיק הזמנה כדין.

זאת ועוד, מקום שמדובר מלכתחילה בבקשה להישפט אשר הוגשה על ידי המבקש עצמו, שומה היה עליו לעקוב אחר מועד הדיון אשר נקבע בעניינו שכן הגשת בקשה להישפט אינה עניין של "שגר ושכח".

באשר לעילת עיוות הדין, הרי שגם עילה זו אינה מתקיימת בענייננו.

המבקש העלה טענה כללית לפיה הוא כופר בביצוע העבירה אולם לא פירט כלל את כפירתו; ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (ניתן ביום 25.03.2018) נקבע זה מכבר כי בעל דין הטוען לקיומה של עילת עיוות דין, נדרש לבסס את טענתו ולפרט טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

המבקש כאמור, לא פירט כלל את כפירתו, לא הציג ראיות או טענות שיש בהן כדי לרדת לשורש העניין וללמד על בדבר קיומו של פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה, ומשכך לא ניתן לקבוע כי קיים חשש לעיוות דין.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית ללא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (עניין איטליא).

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשפ"ה, 26 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.