תת"ע (עכו) 10415-03-23 – מדינת ישראל נ' מאיר גבריאל זגורי
לפני |
כבוד השופטת אסתר טפטה גרדי
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
באמצעות עו"ד מערוף סעב נגד
|
||
נאשם |
מאיר גבריאל זגורי |
|
החלטה
|
||
1. בפני טענה מקדמית שהעלה הנאשם לביטול כתב אישום מחמת התיישנות.
2. ביום 3.3.22 צולם רכב בבעלות חברת אוריקאר, חברת השכרה, מבצע עבירה של יציאה מצומת שלא בכוון החץ שסומן בנתיב בו נכנס לצומת. נוכח ביצוע העבירה נרשמה על שם החברה הודעת תשלום קנס. העבירה תועדה במצלמה טקטית על ידי שוטר מסיירת אופנועים ארצית.
המאשימה צרפה פלט דותן להוכחת השתלשלות העניינים.
כעולה מפלט דותן, חברת אוריקאר ביקשה להסב הדוח על שם הנאשם וביום 30.3.22 הוסב הדוח על שמו. ביום 1.4.22 נשלח הדוח לנאשם וביום 19.6.22 הוגשה מטעמו בקשה להישפט. ביום 19.10.22 נשלח לנאשם זימון למשפט שנמסר ליעדו ביום 4.11.22.
ביום 22.3.23 הוגש כתב האישום.
3. ההגנה טענה בדיון כי העבירה שמיוחסת לנאשם מבוססת על צילום רכב ולפיכך על המאשימה היה להעביר לנאשם הודעה על ביצוע העבירה בתוך 4 חודשים ממועד ביצוע העבירה. לשיטתה, בתיק לא קיים אישור מסירה המוכיח כי נמסרה לנאשם הודעה כאמור, אין להסתפק בפלט דותן להוכחת המסירה, ומכאן שעקב חלוף הזמן, חלה התיישנות. עוד טענה ההגנה כי לצורך הסבה אין די בתצהיר הסבה של החברה ועל הנאשם היה להגיש תצהיר מטעמו.
המאשימה טוענת מנגד כי תקופת התיישנות של 4 חודשים חלה רק בנסיבות בהן החשד לביצוע העבירה מבוסס על צילום שמופק באופן אוטומטי או מצלמת א/3. בענייננו, נטען, הצילום הופק באמצעות מצלמה סטילס של שוטר, קיימת פסיקה כי מקרה זה אינו נחשב כצילום אוטומטי, ולפיכך חלה התיישנות רק בחלוף שנה ממועד הצילום ועד משלוח ההודעה לנאשם. לפיכך, לא חלה התיישנות.
דיון והכרעה
4. בהודעת תשלום קנס יש להחיל את פרק ז לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 שעניינו סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס.
הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם יש לסווג את העבירה כעבירה המבוססת על צילום רכב אם לאו. לשיטתם, סיווג זה יקבע האם חלה התיישנות בנוגע לעבירה המיוחסת לנאשם אם לאו.
5. לאחר שעיינתי בפסיקה ובחוק אני בדעה כי במקרה שלפני בין אם החשד לביצוע העבירה מבוסס על צילום רכב, כמשמעותו בחוק, ובין אם לאו - ואיני קובעת דבר בסוגיה זו בתיק שלפני -, לא חלה התיישנות. ואפרט.
6. סעיף 225א(א) לפרק ז' לחסד"פ קובע כי -
עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
סעיף 225א(ב) קובע כי -
אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).
סעיף 225א(א1) קובע הסדר מיוחד להודעת קנס המבוססת על צילום רכב -
הייתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בעניינה הזמנה או הודעת תשלום קנס אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:
(1)ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);
(2)שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
סעיף 27א לפקודת התעבורה קובע כי -
"צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות, במצלמה המופעלת באופן אוטומטי או בידי שוטר יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי לגבי- ...."
סעיף 225א(א2) לחסד"פ קובע כי -
על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
במקרה בו הוגשה בקשה להישפט בעבירה מסוג ברירת קנס, קובע סעיף 230 לחסד"פ כי יש לשלוח ההזמנה למשפט תוך שנה מיום קבלת ההודעה על הבקשה להישפט.
היינו, בעבירת תעבורה מסוג הודעת קנס, אם הוכח כי אדם אחר נהג ברכב, ניתן להמציא הודעת תשלום קנס או להמציא הזמנה או להגיש כתב אישום לנהג בפועל, בהסבת הדוח, עד שנתיים מיום ביצוע העבירה (סעיף 225א(א) לחסד"פ).
במקרה בו הוגשה בקשה להישפט ניתן להגיש כתב אישום אף אם חלף המועד האמור.
בדוח המבוסס על צילום רכב, אם הוכח כי אדם אחר נהג ברכב, ניתן להמציא את הודעת הקנס או להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט בתקופות המנויות בסעיף ולכל היותר עד שנתיים מיום העבירה (סעיף 225א(א2) לחסד"פ).
הסבת הדוח על שם הנאשם
7. בענייננו, כעולה מפלט דותן שצרפה המאשימה הדוח נשלח ביום 8.3.22 לבעלים הרשום של הרכב, חברת אוריקאר.
סעיף 27ב לפקודת התעבורה שעניינו אחריות בעל הרכב קובע -
(א) נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו כאמור או אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן - המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
היינו, בעל רכב שהוכיח למי מסר את החזקה ברכב, תחול חזקת הנהיגה על המחזיק.
כעולה מסעיף 27ב לפקודת התעבורה על בעל הרכב להוכיח למי מסר את החזקה ברכב.
כעולה מתגובת המאשימה ביום 30.3.22 הגישה חברת אוריקאר בקשת להסבת הדוח על שם הנאשם בהתבסס על חוזה השכרת הרכב לנאשם ובהתבסס על תצהירה של חברת אוריקאר על פיו במועד ביצוע העבירה הרכב היה בחזקתו, ולפיכך הוסב הדוח על שם הנאשם.
עיינתי בתצהיר חברת אוריקאר ובחוזה השכרת הרכב, ואכן חברת אוריקאר הוכיחה כי מסרה את החזקה ברכב במועד הרלוונטי לדוח לנאשם. לפיכך, ההסבה בוצעה כדין.
המצאת הודעת הקנס לנאשם
8. כעולה מפלט דותן הדוח הוסב על שם הנאשם ביום 30.3.22 וביום 1.4.22 נשלח לנאשם.
עיון במספר אישור המסירה של משלוח הדוח המצוין בפלט דותן, RC501199335H4, מעלה כי זה חזר כ"העתיק מקום מגוריו למען לא ידוע" ביום 7.4.22 חתום על ידי הדוור. בנסיבות אלה נסתרה חזקת המסירה ולא הוכח כי הדוח הומצא לנאשם כדין.
עם זאת, גם אם לא הוכח כי הודעת הקנס הומצאה לנאשם הרי שכעולה מפלט דותן התקבלה מטעם הנאשם בקשה להישפט ביום 20.6.22, כך שלפחות ממועד זה ידע הנאשם על ההודעה.
במקרה בו העבירה אינה מבוססת על צילום רכב
9. לפי סעיף 225א(א) לחסד"פ במקרה בו החשד לביצוע העבירה אינו מבוסס על צילום רכב ובוצעה הסבה יש להמציא לנהג את הודעת הקנס או להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט עד שנתיים ממועד ביצוע העבירה. ככל שהוגשה בקשה להישפט ניתן להגיש כתב אישום אף מעבר למועד זה.
קרי, סעיף 225א(א) מונה שלוש חלופות אפשריות בפרק זמן של עד כשנתיים ממועד ביצוע העבירה: המצאת הודעת הקנס לנאשם, הגשת כתב אישום או המצאת הזמנה למשפט.
הנאשם במקרה שלפני הגיש בקשה להישפט ולכן, לפי סעיף 230 לחסד"פ, יש לבחון האם נשלחה לו הזמנה למשפט טרם חלפה שנה ממועד בו התקבלה בקשתו.
ברע"פ 867/18 ראובן נתאי נ' מדינת ישראל (04.02.2018) נפסק שהמועד הקובע לעניין משלוח ההזמנה למשפט הוא מועד מסירת ההזמנה לדין.
כעולה מפלט דותן ומתגובת המאשימה ביום 20.6.22 התקבלה מטעם הנאשם בקשה להישפט וביום 19.10.22 נשלח לו זימון. עיון בפריט המסירה של הזימון לדיון שמספרו RC501199335H4 מעלה שזה נשלח לעו"ד יוסי כהן ונמסר לו כנציג המקבל ביום 3.11.22חתום על ידו ועל ידי הדוור.
קרי, הזימון הומצא לנאשם בתוך שנה מיום קבלת הודעתו. זאת ועוד, לא חלפו שנתיים ממועד ביצוע העבירה ב-3.3.22 ועד המצאת הזימון.
בהינתן האמור, בנסיבות האמורות לא חלה התיישנות.
במקרה בו העבירה מבוססת על צילום רכב
10. בהודעת קנס המבוססת על צילום רכב שהוסבה, ניתן להמציא את הודעת הקנס או להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט בתקופות המנויות בסעיף 225א(א2) לחסד"פ: אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
בענייננו, העבירה היא מיום 3.3.22. ההסבה בוצעה ביום 30.3.22.
כעולה מפלט דותן הנאשם הגיש בקשה להישפט ביום 20.6.22 והזימון הומצא לו ביום 3.11.22.
קרי, הזימון הומצא לנאשם בתוך שנה ממועד קבלת בקשתו, כך שלא חלה התיישנות לפי סעיף 230 לחסד"פ. זאת ועוד, לא חלפה שנה ממועד ביצוע העבירה כאמור בסעיף 225א(א2) לחסד"פ.
מכאן שלא חלה התיישנות אף במקרה זה.
בהינתן האמור מעלה אני קובעת כי לא חלה התיישנות בענייננו.
הבקשה נדחית.
הדיון הקבוע להקראה ליום 4.12.24 בשעה 11:00 נותר בעינו.
ניתנה היום, כ"ג תמוז תשפ"ד, 29 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
