בהכרעת דין מיום 11/3/25 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירת: אחיזה או שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, בעת שנהג ברכב, והרכב היה בתנועה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

כמו כן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום וצירף תיק נוסף, תת"ע 9187-01-24 אשר גם בו הורשע בעבירה זהה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה (להלן: "התיק המצורף").

רקע כללי:

1.  מעובדות כתב האישום בתת"ע 3924-01-24 עולה כי ביום 15/8/23 בסמוך לשעה 08:21, נהג הנאשם ברכב פרטי תוצרת יונדאי, מ.ר. 8488139 (להלן: "הרכב") ונסע בכביש 60, ק"מ 213.9 מצפון, יציאה מכפר גדעון כל זאת כאשר אחז או השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

2.  מעובדות כתב האישום בתיק המצורף עולה כי ביום 10/8/23 בסמוך לשעה 17:41 נהג הנאשם ברכב, ברחוב מנחם אריאב בנוף הגליל, כל זאת כאשר אחז או השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

3.  ביום 6/3/25 נמסרה תשובת הנאשם לאישום ולאחר שכפר בעובדותיו, בתת"ע 3924-01-24, המשך הדיון נדחה לשמיעת ראיות הצדדים ביום 11/3/25.

4.  בדיון שהתקיים ביום 11/3/25, הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו יחזור בו הנאשם מכפירתו ויבקש לצרף תיק נוסף. כחלק מהסדר הטיעון יודה הנאשם בעובדות שני כתבי האישום ויורשע בגינם. בהעדר הסכמות הצדדים לעונש, נשמעו טיעוניהם לעונש באותו מעמד.

טיעוני המאשימה לעונש

5.  ב"כ המאשימה טענה כי עסקינן בעבירה המסכנת את בטחון הציבור ומשתמשי הדרך שכן הסחת הדעת טומנת בחובה סיכון רב וגורמת לתאונות דרכים.

6.  כחלק מראיות המאשימה לעונש צורף גיליון הרשעות תעבורה קודמות של הנאשם (תע/1) ממנו עולה כי לחובת הנאשם 12 הרשעות קודמת מתוכן שלוש בגין אי החזקת הגה של רכב מנועי - בשתי ידיים בניגוד לסעיף 28(א) לתקנות התעבורה.

7.  לצורך קביעת מתחם העונש ההולם הפנתה המאשימה לפסיקה אשר לטעמה קובעת את מתחם העונש הראוי בעניינו של הנאשם וזאת נוכח הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירה של נהיגה בגין שימוש בטלפון נייד. בשים לב לפסיקה, כאמור לעיל, סבורה המאשימה כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של הנאשם נע בין עונש פסילה בפועל לתקופה קצרה ועד שישה חודשי פסילה בפועל, עבור כל אחד משני התיקים אותם צירף הנאשם. בתוך כך, עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם ברף העליון ולהטיל על הנאשם פסילה בפועל שלא תפחת מ- 6 חודשים, פסילה על תנאי וקנס מרתיעים.

טיעוני ההגנה לעונש

8.  ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה בשני התיקים ונטל אחריות על המיוחס לו בהזדמנות הראשונה. עסקינן בנאשם שהוא אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ללא עבר מכביד בתחום התעבורה, מפרנס יחיד במשפחתו ועובד כמורה.

9.  עוד נטען כי הנאשם מתגורר בכפר אכסאל ומקום עבודתו במרכז הארץ ועל כן פסילת רישיון הנהיגה בפועל יכביד עליו.

10.  בהתייחס למתחם העונש ההולם, לטענת ב"כ הנאשם, עסקינן בעבירת ברירת משפט אשר אין לצידה חובת פסילה כלשהי. על כן ולטענת ב"כ הנאשם, הפסיקה אליה הפנתה המאשימה אינה רלוונטית בנסיבותיו של הנאשם ומשכך עתר שלא יוטל על הנאשם רכיב פסילה בפועל.

11.  עד כאן, טיעוני הצדדים.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

12.  במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, קביעת העונש תעשה בשלושה שלבים שעל בית המשפט לבחון בבואו לגזור את עונשו של הנאשם. בשלב הראשון, על בית המשפט לשקול את מכלול נסיבות העבירה ולקבוע מתחם עונש הולם בהתחשב בערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כל זאת בהתאם להוראות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). בשלב שני, על בית משפט לבחון את קיומם של חריגים המצדיקים סטייה מהמתחם שנקבע, בשל קיומו של פוטנציאל שיקומי משמעותי או צורך מיוחד בהגנה על הציבור. ככל ואין מקום לחרוג ממתחם העונש שנקבע, אזי בשלב השלישי, יקבע בית המשפט את העונש ההולם לנאשם בתוך המתחם (ראה: ע"פ 2918/13 אחמד דבס נ' מדינת ישראל (18/07/13).

13.  במקרה דנן עסקינן בשני כתבי אישום המייחסים לנאשם ביצוע עבירות של אחיזה או שימוש בטלפון בזמן נהיגה. העבירות בוצעו ע"י הנאשם במועדים שונים ועל אף סמיכות הזמנים הקיימת והזהות שבין שתי העבירות, מצאתי לקבוע מתחם עונשי נפרד עבור כל אחת מהעבירות בהן הודה.

14.  הערכים המוגנים בבסיס העבירה: הנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים של פגיעה בשלומם וביטחונם של ציבור משתמשי הדרך שכן בעת ביצוע העבירה דעתו של הנהג מוסחת ואף נפגמת יכולת השליטה ברכב בעוד הנהג מחזיק בידו את מכשיר הטלפון הסלולארי ובכך גדל משמעותית הסיכון להתרחשות של תאונה ופגיעה בין בגוף ובין ברכוש.

15.  נסיבות הקשורות בביצוע העבירות: האחריות לביצוע העבירה בה הורשע הנאשם הינה של הנאשם באופן בלעדי.

16.  לעניין מדיניות הענישה המקובלת, הרי עסקינן בעבירת ברירת משפט כאשר העונש אותו קבע המחוקק בצידה אחד הוא - קנס כספי בסך 1,000 ₪. במקרים בהם מוגשת ע"י הנהג בקשה להישפט וההליך המשפטי מתברר בפני בית המשפט אזי מערך השיקולים עלפי-הם ייגזר דינו של הנאשם אינו מוגבל לעונש המקורי אשר היה צפוי לנאשם אילולא בחר לשלם את הקנס.

מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם

17.  עפ"ת (מחוזי י-ם) 65668-02-20 איאד עליאן נ' מדינת ישראל - בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על חומרת העונש שהוטל על הנאשם בבית המשפט קמא בעבירות של שימוש בטלפון בזמן נהיגה ונהיגה ברכב עם שמשות מוכהות והוטל עליו עונש של 30 ימי פסילת רישיון בפועל, קנס בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי, תוך התחשבות בעברו התעבורתי העשיר שכלל 33 הרשעות קודמות, מתוכן שתי עבירות של שימוש בטלפון בזמן נהיגה.

18.  עפ"ת (מחוזי מרכז) 4733-12-22 דוד ונטורה נ' מדינת ישראל, מיום 4/1/2023 - בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על חומרת העונש שהוטל על נהג רצידיוויסט בגין אחיזה או שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, נקבע כי העונש של 3 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס בסך 5,000 ש"ח היה סביר והולם, לאור עברו התעבורתי המכביד של המערער שכלל 130 הרשעות קודמות, מתוכן 25 עבירות דומות.

19.  ברע"פ 7382/20 ניסים אקוקה נ' מדינת ישראל ( 10/11/2020) - המבקש הורשע, בהעדרו בעבירה של שימוש בטלפון, הנייד בזמן נהיגה שלא באמצעות דיבורית, ונדון לפסילה בפועל בת 4 חודשים, פסילה מותנית בת חודשיים למשך שנתיים וקנס בסך 3,000 ₪. בקשה לביטול פסק הדין נדחתה.

בית המשפט המחוזי קבע כי בשל העובדה שמדובר בנאשם שלחובתו הרשעות קודמות רבות, פסילת רישיון נהיגה בגין עבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה אינה חורגת ממדיניות הענישה הנוהגת. בקשת רשות הערעור נדחתה. בית המשפט העליון פסק בעניין זה שעונש של פסילה בעבירה מסוג "ברירת משפט", אינו מהווה חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הראויה והנוהגת, במיוחד לאור עברו התעבורתי של המבקש הכולל 85 הרשעות קודמות, מהן 10 דומות.

20.  עפ"ת (תל אביב) 10116-09-20 צ'רנוביצקי מיכל נ' מדינת ישראל (14/9/2020): המערערת הורשעה לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה שלא באמצעות דיבורית, ונדונה לפסילה בת חודש, פסילה מותנית בת חודשיים למשך 3 שנים וקנס בסך 2,000 ₪. למערערת 15 הרשעות קודמות מתוכן 7 הרשעות בגין אותה עבירה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי, ביטל רכיב של פסילה בפועל שהוטל על נהגת שהורשעה בשימוש בטלפון בנהיגה, למרות עבר תעבורתי מכביד. הביטול נעשה לאחר שנקבע כי בית משפט קמא שגה בקביעת מתחם הענישה בהתבסס על עבר תעבורתי בלבד, ולא על נסיבות ביצוע העבירה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי בנסיבות מסוימות מוצדק להטיל פסילה בפועל, אך לא רק בשל עבר תעבורתי מכביד או עבירה חוזרת של שימוש בטלפון. כאשר בית משפט מחליט לסייג עונש פסילה, עליו לפרט את הנימוקים המיוחדים שהביאו אותו לכך, וענישה צריכה להיות בעלת תוכן רלוונטי לנענש, ולא להתרוקן ממשמעותה גם משיקולי פרנסה.

21.  יוער כי עיינתי בפסקי דין אליהם הפנתה המאשימה בטיעוניה לעונש ולדידי לא ניתן לגזור גזירה שווה למקרה שלפניי ונסיבותיו.

22.  לאור כל זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם עבור כל אחד מן האירועים בהם הורשע הנאשם ובנסיבות ביצוע העבירה ,יחל מרכיב כספי, דהיינו הקנס המקורי אשר היה אמור להיות מוטל בגין העבירה. בעוד שהרף העליון של מתחם העונש ההולם יעמוד על 6 חודשי פסילה בפועל והוא תלוי בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (כגון ביצוע עבירות נלוות נוספות ו/או השפעה על אופן ו/או צורת הנהיגה והסיכון הטמון בכל אלו למימוש גרימת תאונה ו/או גרימת נזק גופני או רכושי), כל זאת לצד ענישה הצופה פני העתיד בדמות של פסילה על תנאי וענישה כלכלית הולמת בין באמצעות קנס ובין בהטלת התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה עתידית.

מן הכלל אל הפרט וקביעת עונשו של הנאשם

23.הנאשם יליד 19/5/1991, ומחזיק ברישיון נהיגה משנת 2011. לחובתו של הנאשם 12 הרשעות תעבורה קודמות. עוד עולה מתדפיס הרשעותיו הקודמות של הנאשם כי מאז האירוע מושא האישום, הורשע הנאשם בגין עבירה זהה לעבירות בגינן עומד לדין כעת.

24.בתוך כך, הנאשם הורשע ביום 6/3/25 בהעדר התייצבותו בתת"ע 16340-12-24 (עבירה מיום 6/3/24) ודינו נגזר לתשלום קנס בסך 1,000 ₪. לחובת הנאשם הרשעה מיום 30/10/24 בגין עבירה בניגוד לתקנה 28(א) לתקנות התעבורה, בגינה הוטל עליו עונש מותנה של פסילת רישיון נהיגה למשך חודש ימים לשנה וקנס. כך גם הרשעה נוספת מיום20/3/22 בגין עבירה לפי תקנה 28(א) אשר גם בגינה הוטל עונש הצופה פני העתיד, אשר גם בו לא היה כדי להרתיעו.

25.  לאור האמור, נראה כי הנאשם שב ומבצע עבירות זהות ללא מורא מפני החוק ומשכך מתקיים בעניינו של הנאשם הצורך בהרתעה אישית, כדרישת סעיף 40ו לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") לבל ימשיך לבצע את העבירות ולסכן את ציבור המשתמשים בדרך פעם אחר פעם.

26.סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות ושקלתי את השיקולים הרלוונטיים בעניינו של הנאשם, לקולא: נסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו הצעיר לנטילת אחריות, הגם שלא בהזדמנות הראשונה, חיסכון מסוים בזמן השיפוטי, ומאידך לחומרא: עברו התעבורתי הכולל הרשעות בעבירות דומות אך בהעדר נסיבות המצדיקות את מיקומו של הנאשם ברף העליון של המתחם, מצאתי להטיל על הנאשם עונש אחד עבור שני כתבי האישום בהם הודה והורשע הנאשם.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  פסילה בפועל למשך 15 ימים. הנאשם יפקיד את רישיונו עד ליום 2/11/25 בשעה 12.00 במזכירות בית המשפט. מובהר לנאשם כי החל מהמועד האמור הוא יהיה פסול מלנהוג, אך מרוץ תקופת הפסילה יתחיל רק עם הפקדת רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית משפט זה.

ב. שלושה חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שנתיים עבירה בגינה הורשע בתיק זה ו/או עבירה לפי תקנה 28(א) לתקנות התעבורה ו/או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה.

ג. קנס בסך 2,000 ₪; הקנס ישולם בתוך 90 ימים.

עליך לשלם את חוב הפיצוי ו/או הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות באחת מהדרכים הבאות:

1.   במזומן- בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

2. בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה www.eca.gov.il. (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט).

לצורך בירורים ותשלום ניתן לפנות גם לנציגנו במרכז המידע הטלפוני בטל' מספר: *35592 או בטל' מספר: 073-2055000.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בנוף הגליל.

 06.09.2025