החלטה

1. בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר יש להגיש בצירוף תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בנטען בה (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(6) 793, 802). המבקש לא צרף לבקשתו, שאינה חתומה, תצהיר ערוך כדין לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה או כל אסמכתא. די בכך כדי להביא לדחייתה.

2. גם לגופם של דברים, לא מצאתי שיש בבקשה ממש.

3. בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

4. המבקש אינו חולק על כך שזומן כדין לדיון אליו לא התייצב. המבקש טוען כי נבצר ממנו להתייצב לדיון, אשר נדחה לבקשתו ביום 17.12.2024 בעקבות שירותו הצבאי במילואים, בשל שהותו כרגע בחו"ל. המבקש לא פירט מדוע לא פעל לנקוט כל הליך בתיק, טרם עזיבתו את הארץ, ולא נתן כל טעם לאי הגשת בקשה לדחיית מועד הדיון בכל התקופה שממועד צאתו מהארץ ועד מועד הגשת הבקשה. בנסיבות אלו, לא מצאתי הצדקה לאי התייצבות המבקש לדיון.

5. כמו כן, המבקש לא פירט את הגנתו ולא הצביע על סיכוי כלשהו לשינוי התוצאה. זאת ועוד, כעולה מפרוטוקול הדיון, חרף עתירת המאשימה להטיל עליו כפל קנס ופסילה על תנאי, ועל אף אי התייצבותו לדיון, הוטל עליו קנס בשיעור מקורי בלבד. מכאן, שאף לא הוכח כי ייגרם לו עיוות דין אם לא תתקבל הבקשה.

6. נוכח האמור לעיל, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האיטנרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין.