תת"ע (ירושלים) 8238-04-25 – מדינת ישראל נ' סג'א עאמר
תת"ע (ירושלים) 8238-04-25 - מדינת ישראל נ' סג'א עאמרשלום ירושלים תת"ע (ירושלים) 8238-04-25 מדינת ישראל נ ג ד סג'א עאמר בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בירושלים [11.08.2025] כבוד השופטת מיכל שביט החלטה
1. בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בקשה לביטול פסק-דין יש להגיש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין. מעיון בתיק עולה כי יפוי כוח מטעם המבקשת הוגש לתיק עוד ביום 21.05.2025, ימים אחדים לאחר שפיטתה בהעדרה ביום 14.05.2025. על אף זאת, מסיבה שלא הובהרה, הוגשה הבקשה לביטול פסק-הדין רק ביום 27.07.2025, היינו באיחור של כחודש מהמועד הקבוע להגשתה. די בכך כדי להביא לדחייתה.
2. גם לגופם של דברים, לא מצאתי שיש בבקשה ממש.
3. בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
4. המבקשת טוען כי אי התייצבותה לדיון שנקבע בעניינה נעוצה באי ידיעה אודות קיומו. דא עקא, מאישור המסירה שצורף לתגובת המשיבה עולה כי ההזמנה לדין נשלחה לכתובת המבקשת בדואר רשום אולם הוחזרה לשולח מהסיבה "הנמען העתיק כתובתו". במקרה זה מתקיימת חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, לפיה "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".
|
|
5. כפי שנפסק, "...מקום שההודעה לא נדרשה במען שאליו נשלחה, ברגיל נעוץ הטעם לכך בנמען. אפשרות אחת היא שהנמען שינה את כתובתו בלא לקיים את החובה לעדכן את מרשם האוכלוסין; אפשרות אחרת היא שהנמען לא דרש את ההודעה מטעמים שונים הקשורים בו, ובכללם ניסיון לחמוק מתשלום. בשני מצבים אלה קבע המחוקק כי יש לראות בנמען כמי שקיבל את המסמך שנשלח אליו. זוהי קביעה נורמטיבית הזוקפת לחובת הנמען אי-קיום חובות המוטלות עליו מכוח הדין לעדכן כתובת ולדרוש דואר רשום ששלחה אליו רשות מוסמכת. אפשרות נוספת היא שאירעה תקלה כלשהי שגרמה לכך שהנמען לא קיבל את ההודעה מטעמים שאינם קשורים בו. במצבים כאלה - שהם בגדר החריג ויוצא הדופן -תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מאפשרת לנמען לנסות לסתור את החזקה. אם יעלה בידו לעשות כן, יקבע בית המשפט שההמצאה הייתה שלא כדין" (רע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' אברהם חנוך כרם. 11/06/13).
6. כפי שנפסק לא אחת, מי שלא דווח לרשויות על שינוי הכתובת אינו יכול ליהנות ממחדלו ולטעון כי לא פעל במועד מאחר שלא קיבל את דבר הדואר לידיו, שכן אין מדובר בנסיבות שאינן תלויות בו (ר' למשל עפת (ב"ש) 25448-05-22 נועם שמואל זיני נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, 14.06.2022).
7. מן האמור לעיל עולה כי המבקשת לא הוכיחה שלא קיבלה את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בה ולא עמדה בנטל לסתירת חזקת המסירה. בנסיבות כאמור, הרי שניתן לה יומה.
8. כמו כן, לא מצאתי כי ביטול פסק-הדין דרוש למניעת עיוות דין. כפי שנפסק ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.18, פורסם נבו) "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". המבקשת לא פירטה טענות הגנה ולא הראתה כי קיים סיכוי של ממש לשינוי התוצאה.
9. לזאת יש להוסיף כי בגזר הדין נפסק כי על המבקשת לשלם את הקנס המקורי בלבד, זאת חרף עתירת המאשימה להשית על המבקשת עונש של כפל קנס.
10. נוכח האמור לעיל ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיה האישיות של המבקשת, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין.
ניתנה היום, י"ז אב תשפ"ה, 11 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.
|
