תת"ע (ירושלים) 7704-01-25 – אחמד בכרי נ' מדינת ישראל
|
תת"ע (ירושלים) 7704-01-25 - אחמד בכרי נ' מדינת ישראלשלום ירושלים תת"ע (ירושלים) 7704-01-25 אחמד בכרי נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בירושלים [23.06.2025] כבוד השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי החלטה
1. לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 17.6.25 במסגרתה דחיתי את בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבותו בדיון.
2. בבקשה לעיון חוזר העלה המבקש טענה חדשה והיא שלא הוא נהג ברכב אלא אביו בכרי מוסטפא שתצהירו צורף לבקשה. האם קיים חשש לעיוות דין-אחר נהג ברכב 3. ברע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל מיום 28.11.13 קבע בית המשפט העליון: "...טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, איננה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו". 4. גם ברע"פ 7018/14 מיכאל טיטלבאום נ' מדינת ישראל מיום 30.10.2014 נקבע: "גם טענתו של המבקש, לפיה ההארכה נדרשת לשם הסבת הדו"חות על שמם של נהגים אחרים שהשתמשו ברכב, אין בכוחה להועיל למבקש, בנסיבות העניין (ראו: רע"פ 1446/14 ריאד נ' מדינת ישראל (26.3.2014); רע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.2011))". 5. טענה זו נבחנה מספר רב של פעמים גם בבית המשפט המחוזי אשר קבע בהחלטותיו כי טענת "אחר נהג ברכב" אינה מבססת חשש לעיוות דין וכי ואין לראות בטענה זו כ"נימוק מיוחד", בהתאם לסעיף 230 לחסד"פ או כטענה שמקימה חשש לעיוות דין אם לא יוארך המועד להישפט (עפ"ת 42642-12-17 שאול שלום נ' מדינת ישראל מיום 1.4.2018 (להלן: "עניין שאול שלום"), עפ"ת 45391-01-19 גיא כהן נ' מדינת ישראל מיום 31.3.2019, עפ"ת 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל מיום 24.12.2018, עפ"ת 51304-09-16 חי חיים אור גל נ' מדינת ישראל מיום 3.11.2016). |
|
|
6. גם במקרים בהם קיימת תשתית ראייתית מוצקה לפיה אדם אחר ביצע את העבירה ולא הנאשם עצמו, זאת בהסתמך על תצהירו של אחר המודה בנהיגה ברכב בזמן ביצוע העבירה שהינה ראייה מוצקה ובעלת משקל, אין קבלת הבקשה בדבר הארכת המועד להישפט מוצדקת (רע"פ 7839/08 שמעון קורנפלד נ' מדינת ישראל מיום 10.11.2008; רע"פ 9540/08 עופר מוסברג נ' מדינת ישראל, 8.1.2009; רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל מיום 29.1.2008, רע"פ 8626/14 סמארה נ' מדינת ישראל מיום 10.2.2015, רע"פ 2754/12 ביסמוט נ' מדינת ישראל מיום 19.4.2012, רע"פ 222/13 מחמוד נ' מדינת ישראל מיום 17.1.2013). דין דומה יחול גם בבקשות לביטול פסק דין. 7. על כן, גם אם הוכחה טענת המבקש כי הדו"ח ניתן במהלך שימושו של אחר ברכב, אין בכך משום עיוות דין המצדיק קבלת הבקשה. 8. לפיכך, אני סבורה כי לא ייגרם למבקש עיוות דין המצדיק קבלת הבקשה. לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז סיוון תשפ"ה, 23 יוני 2025, בהעדר הצדדים.
|
