תת"ע (ירושלים) 63-03-25 – מרינה נרודוביץ' נ' מדינת ישראל
|
תת"ע (ירושלים) 63-03-25 - מרינה נרודוביץ' נ' מדינת ישראלשלום ירושלים תת"ע (ירושלים) 63-03-25 מרינה נרודוביץ' נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בירושלים [20.08.2025] כבוד השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי החלטה
1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 01.04.25.
2. ביום 30.01.25 קיבלה המבקשת לידיה הזמנה לדין וכתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה ברכב כשרשיון הרכב פקע בתקופה העולה על שנה בניגוד לסעף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].
3. המבקשת לא התייצבה בבית המשפט ביום הדיון אליו זומנה ומשכך נשפטה בהעדרה ונגזרו עליה העונשים הבאים: פסילה מלקבל ו/או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 14 ימים, פסילה על תנאי של שלושה חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 1,000 ₪.
טענות הצדדים 4. המבקשת טענה כי לפני שעוכבה על ידי השוטר העבירה את הרכב טיפול לפני טסט, והעבירה את הרכב טסט שלושה ימים בלבד לאחר יום ביצוע העבירה. עוד טענה כי בעקבות מצב אישי מורכב והמצב הבטחוני לא הספיקה לחדש את רישיונה ולבצע טסט. בנוסף טענה המבקשת כי מעולם לא קיבלה את הזימון לדיון ולא ידעה אודותיו.
5. המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות שכן העונש שהוטל על המבקשת ראוי ומידתי, המבקשת זומנה כדין לדיון ומדובר ברכב שרישיונו פקע לתקופה העולה על שנה.
דיון והכרעה 6. הבקשה הוגשה ללא תצהיר, ואך בשל כך דינה להידחות על הסף. למעלה מן הצורך בחנתי את טענות המבקשת לגופן.
|
|
|
7. סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי באין הוראה אחרת בחוק, דרך המלך בהליכים פליליים מורה על קיום דיון בעניינו של נאשם. כדברי כב' השופט שהם בע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.4.2008): "העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".
8. לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד מהם מעוגן בסעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") הקובע כי בעבירות הקלות המוגדרות בו, ניתן לדון את הנאשם שלא בפניו, ככל שבית המשפט סבור כי לא ייגרם לו בכך עיוות דין.
9. כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.
10. סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין. ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי: "לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".
קבלת ההזמנה לדיון וקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש
11. טענתה של המבקשת כי לא קיבלה זימון לדיון אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי ההזמנה לדיון שנקבע ליום 01.04.25 נמסרה למבקשת על ידי השוטר במועד ביצוע העבירה, כפי שעולה מאישור קבלת הדו"ח.
12. בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה נמסרה למבקשת כדין וכי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה בדיון.
האם קיים חשש לעיוות דין
|
|
|
13. גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 24.4.2018).
14. ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו 27.5.2018).
15. המבקשת טענה כי ביום ביצוע העבירה הרכב היה אחרי טיפול, וכי הרישיון חודש שלושה ימים לאחר מכן. דהיינו המבקשת מודה בבקשתה בעבירה ובכך שביום ביצוע העבירה רישיון הרכב לא היה בתוקף. בנסיבות אלה הסיכוי לשינוי תוצאת פסק הדין קלוש ביותר.
16. לפיכך איני סבורה כי ייגרם למבקש עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין.
לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.
מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ו אב תשפ"ה, 20 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.
|
