הכרעת דין

הנאשמת לא התייצבה למשפטה, הנני רואה באי התייצבותה משום הודאה בעובדות כתב האישום המיוחס לה וזאת בהתאם לסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב- 1982.

לאחר שנוכחתי כי הנאשמת זומנה כדין, אני מחליט להרשיע את הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.

גזר דין

הנאשמת בחרה שלא להתייצב לדיון ולא להשמיע את טיעוניה בפניי.

המדובר בעבירת מהירות של 116 קמ"ש במקום 70 קמ"ש. לנאשמת עבר דומה ואף מהשנה האחרונה. יחד עם זאת, לקחתי את נסיבותיה האישיות בחשבון בהתאם למכתב אותו שלחה לבית המשפט.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה המיוחסת, את וותק נהיגתה של הנאשמת והרשעותיה הקודמות, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:

1. תשלום קנס בסך 1,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 4.2.18.

2. פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 21 ימים.

הנאשמת תפקיד רישיונה או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון, במזכירות בית המשפט, לא יאוחר מיום 4.2.18.

תשומת לב הנאשמת לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

3. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.