7. לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד מהם מעוגן בסעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן:"החסד"פ") הקובע כי בעבירות הקלות המוגדרות בו, ניתן לדון את הנאשם שלא בפניו, ככל שבית המשפט סבור כי לא ייגרם לו בכך עיוות דין.

8. כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.

9. סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

קבלת ההזמנה לדיון וקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

10. בעבירות קלות, קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 :

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."

11. משהוכח כי נשלח דואר רשום אף בהעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, רואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו 21.05.17), עפ"ת (חי') 67571-03-18, אפשטיין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 25.04.18), רע"פ 106/15 עו"ד קריב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 20.01.15)).

גם בעפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מדינת ישראל(לא פורסם), נקבע כי על מנת לבסס את חזקת המסירה הקבועה בסעיף 44א לתקנות די להראות כי נשלחה לנמען הזמנה בדואר רשום.

12. דהיינו, אם הוכיחה המשיבה כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין, חזקה שההודעה נשלחה כדין ועל המבקש מוטל הנטל להפריך חזקה זו.

13. על פי אישור המסירה שצרפה המשיבה לתגובתה ההזמנה לדין נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש "ברניקי 8 ירושלים" . בניגוד לטענתו של המבקש ההזמנה חזרה בציון ההערה "לא נדרש". לפיכך אני קובעת כי מתקיימת חזקת מסירה.

14. המבקש לא עמד בנטל ההוכחה הדרוש להוכיח כי לא קיבל את ההזמנה לדיון בנסיבות שאינן תלויות בו.

15. בנסיבות אלה אני קובעת כי ההזמנה לדין הומצאה למבקש כדין ולא הוכחה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

האם קיים חשש לעיוות דין

עיוות דין -אכיפת מהירות באמצעות מצלמות מהירות מסוג א3

16. המבקש טען כי אין להרשיעו בעבירה אך לא פירט הנימוקים לכך.

17. מדובר בעבירה שנאכפה במצלמת מהירות מסוג א3 .בשנים האחרונות התקיימו מספר הליכים בעניין אמינות מצלמות מהירות מסוג א3 בעקבותיהם הוגשו בקשות להארכת המועד להישפט ובקשות לביטול פסקי דין.

18. בע"פ 2983/19 סאלח פחמאוי נ' מדינת ישראל מיום 18.6.2019 קבע בית המשפט העליון בעניין פסק דין תת"ע (תעבורה עכו) 4745-08-13 מדינת ישראל נ' בדראן ואחרים שם קבע בית המשפט כי לא הוכחה אמינות מערכת א3:

"...בתי המשפט המחוזיים כבר הבהירו במספר פסקי דין בהם דחו ערעורים על דחיית בקשות להארכת מועד, כי פסק הדין בענין בדראן לא פסל את מצלמות א-3, ומכל מקום פסק דין זה אינו בגדר תקדים מחייב ואף לא הלכה מנחה (עפ"ת (חיפה) 51857-11-18 חמדאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.12.2018); עפ"ת (י-ם) 7334-12-18 בן דוד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.12.2018); עפ"ת (י-ם) 46562-12-18 אטיאס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.3.2019))".

וכן, בעניין עבודי קבע בית המשפט העליון :

"...הנפסק בעניין בדראן אינו מצדיק הארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחסד"פ או ביטול פסק דין שניתן בהיעדר".

19. טענה זו נבחנה מספר רב של פעמים בבית המשפט המחוזי אשר קבע בהחלטותיו כי אין בטענה בדבר אמינותן של מצלמות מסוג א3 כדי להוכיח את קיומו של עיוות דין (עפ"ת 7334-12-18 יגאל בן דוד נ' מדינת ישראל מיום 26.12.18, עפ"ת 46562-12-18 אטיאס נ' מדינת ישראל מיום 14.3.2019, בעפ"ת 57312-01-19 שמחה לעדן נ' מדינת ישראל פרקליטות מחוז ירושלים מיום 4.4.2019.

20. יתרה מכך, מאז פסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה בעכו בעניין בדראן ניתן פסק דין נוסף בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע על ידי מותב תלתא בתת"ע 690-04-20 מדינת ישראל נ' נאססרה חסן בו קבע בית המשפט כי מערכת א3 אמינה מדויקת וניתן להסתמך על תוצאותיה לצורך הרשעה בפלילים. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 62436-12-22 נאססרה נ' נדינת ישראל אשר דחה את הערעור וקבע כי רמת הדיוק של בדיקת המהירות אותה מבצעת מערכת א3 הוכחה מעל ספק סביר.

21. לפיכך, אני סבורה כי לא קיים פוטנציאל ממשי לשינוי תוצאת פסק הדין (ראו : עפ"ת(מחוזי חי') 8141-07-15 בן ישי נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 18.10.15); עפ"ת(מחוזי ים) 8206-06-18 ברהום נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 15.10.18); עפ"ת (חיפה) 20841-09-20 גאווי נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו 23.09.20)).

ולפיכך, לא ייגרם למבקש עיוות דין המצדיק קבלת הבקשה.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.

מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' תמוז תשפ"ה, 02 יולי 2025, בהעדר הצדדים.