החלטה

1. בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר יש להגיש בצירוף תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בנטען בה (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(6) 793, 802). המבקש לא צרף לבקשתו תצהיר ערוך כדין לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. די בכך כדי להביא לדחייתה.

2. גם לגופם של דברים, לא מצאתי שיש בבקשה ממש.

3. בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין...".

4. לאחר שבחנתי את טענות המבקש, לא מצאתי סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון. לית מאן דפליג, כי המבקש קיבל לידיו דו"ח הזמנה לדין, על פיו נדרש להתייצב למשפטו ביום 03.06.2024 (ר' בעניין זה אישור המסירה המצורף לכתב האישום בתיק). בבקשתו מיום 21.05.2025 טען המבקש כי לא יכול היה להתייצב לדיון מכיוון שהיה בשירות מילואים. דא עקא, לאחר שנדרש, על פי החלטת בית המשפט, לצרף לבקשתו את אישור שהייתו במילואים, עולה כי המבקש כלל לא דייק בדבריו, שכן החל את שירות המילואים הפעיל רק ביום 08.12.2024, כחצי שנה לאחר מועד הדיון אליו זומן. אכן, יש לברך על תרומתו של משרת מילואים פעיל לביטחון המדינה. עם זאת, אין בה כדי להצדיק את אי התייצבות המבקש להליך המשפטי אליו זומן זמן רב טרם תחילת שירות המילואים. על אחת כמה וכמה שאין מקום להיתלותו של המבקש בשירות המילואים כאילו זה התקיים במועד המשפט אליו זומן.

5. זאת ועוד: המבקש לא כפר בעבירה בה הורשע, לא העלה כל טענה שיש בה כדי להצביע כי ייגרם לו עיוות דין אם תידחה הבקשה, כל שכן לא הראה סיכוי של ממש לשינוי התוצאה. על המבקש הושתה ענישה בתחתית מתחם הענישה הנוהג לעבירה בה הורשע, בכלל זאת פסילה כדי המינימום הקבוע בחוק לעבירה בה הורשע.