גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בכך שביום 28.9.16 בצומת בר אילן וסנהדריה בכך שנהג ברכב 75-832-32 ולא ציית לאור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתו, בכך שלא עצר את הרכב לפני קו עצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור האדום. בהתאם הורשע הנאשם בעבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

שעה שהנאשם בוחר לנהל הוכחות בעניינו, אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת הקנס, ראו ערעור פלילי ירושלים 2452-08 פדרמן נ' מדינת ישראל. המחוקק אפשר לנאשם תשלום סכום קנס מינימלי מופחת מבלי להידרש להלכים משפטיים ואם נדרשו הליכיי משפט והנאשם הורשע, לא יפחת הקנס שהוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחסד"פ).

בענייננו עיון ברישומו התעבורתי של הנאשם מלמד כי הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1980 ולחובתו 18 הרשעות קודמות. יחד עם זאת רובן של העבירות הינן מסוג ברירת משפט למעט עבירה ישנה משנת 2008 שם נדון הנאשם לפסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 7 ימים.

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנשם 30 ימי פסילה, פסילה על תנאי וקנס. ואילו הנאשם ביקש לקחת בחשבון כי עברו הינו מקל וכי הוא נדרש לרישיון לצורך ביקור ילדיו ונכדיו.

על אף קביעותיי במסגרת הכרעת הדין, התרשמתי כי מדובר באדם נורמטיבי שעבירה בה הורשע אינה מאפיינת את דרך נהיגתו ובנסיבות אלה, איני סבור כי על אף שנוהלו הוכחות בתיק ראוי להטיל העל הנאשם פסילה, אף לא פסילה על תנאי.

לאור כל אלו, אני גוזר על הנאשם תשלום קנס בסך 1,500 ₪ שישולמו ב-10 תשלומים חודשיים החל מיום 4.1.18.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום ח' כסלו תשע"ח, 26/11/2017 במעמד הנוכחים.