6. יתר על כן, כפי שנפסק ברע"פ 2307/98 קריב אהוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 01.06.98), אין צורך באישור מסירה דווקא וניתן להסתפק באישור על משלוח הודעה בדואר רשום: "תקנות 44א - 44ג קובעות נוהל מקל להמצאת הזמנות לדין לגבי עבירות קלות יחסית המפורטות בסעיף 239א לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב - 1982. מטרת הנוהל המקל הוא לייעל ולפשט את סדרי ההמצאה בסוג מיוחד זה של עבירות... אף מבלי לפסוק בסוגיה לגופה, ניתן לקבוע כי ההסתפקות באישור על משלוח הודעה בדואר רשום אינה מהווה על פניה נוהג פסול המחייב התערבות של בית משפט זה ומתן רשות ערעור". הווה אומר, אף לא נדרש אישור מסירה החתום בידי הנמען כדי להקים את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974. המבקש לא עמד בנטל לסתירת החזקה.

7. לא מצאתי לקבל את טענת המבקש כי לא יכול היה להתייצב לדיון בעניינו בשל ניתוח שעבר, שכן מעיון במסמך אותו צירף המבקש עולה כי הניתוח אותו עבר חל יום אחד לאחר מועד הדיון שנקבע בעניינו. ממילא, המבקש לא נתן כל הסבר לכך שלא הגיש מבעוד מועד בקשה לשינוי מועד הדיון נוכח הפרוצדורה הרפואית אותה התעתד לעבור.

8. נכוח האמור לעיל, לא שוכנעתי כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

9. כמו כן, לא מצאתי כי ביטול פסק-הדין דרוש למניעת עיוות דין. כפי שנפסק ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.18, פורסם נבו) "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". המבקש לא פרט טענות הגנה ולא הראה כי קיים סיכוי של ממש לשינוי התוצאה.

10. יודגש כי הניקוד שנרשם על ידי רשות הרישוי אינו עונש, שכן הוא אמצעי תיקון המוטל על מבצעי העבירות לתקן את התנהלותם בדרכים ולהימנע מלבצע עבירות נוספות וכשלעצמו אינו מצדיק הארכת המועד להישפט , ובהתאם ביטול פס"ד שניתן כדין (עפ"ת 21114-07-19 פראנק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2019)).

11. נוכח האמור לעיל ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ו, 30 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.